שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין
ח"ב יו"ד · סימן פד
ב"ה יום ב' שו"פ תרצ"ג פינסק. כבוד הרב וכו' מה"ו יחזקאל שטערן נ"י בעיר פרצסאוו במדינת במדינת צעחאסלאוואקיי. ע"ד שאלתו אודות התפלה לעלוי נשמה, תפלת אנא, אשר נדפסה בספרי משניות לאומרה אחר הלימוד, אם רשאי לאומרה גם בחדש הי"ב שמפסיקין כבר מלומר קדיש, ואם רשאי לאומרה גם לאתר י"ב חדש של אבילות, ע"ז אשיבנו כי גם קדיש גופא שנהגו שלא לאומרו בחדש הי"ב וכמ"ש הרמ"א יו"ד סי' שע"ו, לאו פסקא הוא אליבא דכו"ע, אלא תלוי בחילוק שבין הפוסקים למקובלים בסגולת הקדיש. הפוסקים שאין להם עסק בנסתרות ומה למעלה מהם בעולם הנשמות ודבריהם בענין קדיש בנוי על יסוד מאמרי רז"ל וספורי חז"ל המובא במדרשים דאמירת קדיש מועיל להקל דין גיהנם, ולכן בהיות שאין משפט רשעים בגיהנם יותר מיב"ת, פסקו להפסיק מלומר קדיש קודם יב"ת כדי שלא להחזיק אביו לרשע, ומה שנהגו להפסיק חדש אחד, לאו דוקא חדש אלא אפי' שבוע אחת סגי כמ"ש בברכי יוסף סי' שע"ו אות ה' ע"ש. אכן לדעת המקובלים שכתב האריז"ל דאמירת קדיש מועיל ג"כ לעלוי נשמה, לטעם זה ודאי שיוכל לומר כל הי"ב חדש וגס יותר, דלעליית נשמה אין שיעור ומדרגה קבועה וכל ימיו יכול להעלותה ממדרגה אל מדרגה היותר גדולה, דאין שיעור למדרגות הצדיקים, וכ"כ בשד"ת הלכות אבילות בשם ס' פלא יועץ מערכת אב ואם להדיא שאליבא דאריז"ל דבקדיש יש תועלת נמי לעלוי הנשמה צריך לומר קדיש כל ימי חייו ע"ש. ובאמת דכן צריך להיות דמ"ש מיא"צ, דשומר זה האדם כל ימי חייו משום דיא"צ הוא יום שדנין בו את הנשמה אם להעלותה למדרגה יותר גבוה, ותפלת הבן מועיל לענין זה, מטעם זה יכול לומר קדיש נמי כל ימי חייו, ולפ"ז בנדון שאלתו הדבר פשוט דלימוד ותפלה המיוחד לסגולת עליית נשמה, לא רק שרשאי ומותר לומר, אלא מהראוי וקצת חובה נמי איכא בזה לומר זה תמיד, ועל הראשונים אנו מצטערים, על הקדיש גופא שנהגו להפסיק בחדש הי"ב, והלא בכל הענינים הללו נתיסדו כל המנהגים רק על יסוד דברי המקובלים אשר עינים להם לראות ויודעים מה למעלה בעולם הנשמות איזה דבר מועיל ואיזה מזיק לה, וכיון שיגידו שבאמירת קדיש יש סגולה לעליית הנשמה, א"כ למה נפסיק מלאומרו, ובשגם שבע"כ תופסים אנו בזה כדבריהם. דאלת"ה אלא כהפוסקים דסגולת הקדיש אינו כ"א להקל משפט ויסורי גיהנם, א"כ בימי שבתות ויו"ט דאין דין גיהנם בימים הללו לא יאמרו קדיש, וכן בכל ימי היא"צ שכבר נעשה חפשי מדין גיהנם בהיות שאין משפט רשעים יותר מיב"ח, למה אומרים קדיש. ובע"כ שאנו צריכים לדברי המקובלים דאמירת קדיש מועיל גם לעלוי נשמה, וא"כ גם בחדש הי"ב וגם בכל ימי חייו למה אין אומרים. ולא אדע איך תופסין החבל בשני ראשים דבשבת ויו"ט ויא"צ אומרים קדיש אע"ג שאין דין גיהנם שולט בימים הללו, והרי דתופסין דבקדיש יש בו משום עלוי נשמה, וא"כ גם בחדש הי"ב ולאחריו יהא צריך לומר קדיש, דכל שיש בו משום עלוי נשמה אין נ"מ בין שנה ראשונה לכל שארי שנות חייו וכמ"ש לעיל בשם הס' פלא יועץ דלטעם של המקובלים צריך כל ימיו לומר קדיש. ובע"כ דצ"ל דהיינו טעמא שפוסקין לומר קדיש, דכיון שבאמירת קדיש יש בו נמי משום הצלה והקלה ממשפט ויסורי גיהנם כמובא בהרבה מדרשים משו"ה פוסקין לומר קדיש בחדש הי"ב דכיון שיש בו טעם זה אע"ג דגם טעם עלוי נשמה יש בו, אפ"ה יהיה קצת בזיון לאביו משום שיאמרו הבריות שמחזיק אביו לרשע ומשו"ה יאמר קדיש לפדותו מדין קשה, וכזה אפשר לומר רק בקדיש, אבל בתפלות המיותדות רק לסגולת עלוי נשמה כמו תפלת אנא שאומרין אחר הלמוד, שכל הדברים הנאמרים בה הם רק תפלה ובקשה להעלות נשמת המח, פשוט שצריך לאומרה גם בחדש הי"ב וגם תמיד מתי שידבנו לבו לבקש רתמים עבור נשמת או"א: