אור ברסלב
שות זקן אהרן ח"ב יו"ד › סימן עט

שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין

ח"ב יו"ד · סימן עט

סימן עה

ב"ה יום א' י"ט אלול תרצ"ו פינסק. כבוד בני חביבי הרב מהור"ר יצחק אלחנן שליט"א הגאב"ד דאנטופול. בעירך יש שלשה בתי קברות, א' ישן נושן אשר נסגר זה רבות בשנים מאפס מקום לקבור שם עוד. והאמצעי, אם כי יש שם עוד הרבה מקומות פנויות ובכ"ז נסגר זה מ"ה שנה לרגל המחלוקת אשר פרצה בעיר בטענה שהוא בטבור העיר כמעט בין הבתים. והשלישי זה ביה"ק החדש העומד וקיים זה עתה, ובהיות שחיים אנו היום בתקופה של "עקבתא דמשיחא" אשר המלחמות והגזירות אשר יעשו האומות על החיים. עוד ישלחו ידם להכריז מלחמה גם על המתים להרגיזם ממנוחתם כמ"ש התנא האלקיי בפרקי דר"א פרק ל' בזה"ל עתידין בני ישמעאל באחרית הימים כו' ויעשו בית הקברות למרבץ צאן כו', ומצב הזה עומד להתקיים גם בסביבותינו שנתנו עיניהם לחטט בשכבי ולעשות מכל אותן בתי קברות שכבר פסקו חמשים שנה לקבור שם לעשותן לדרך הרבים ומקום מדרס לטומאה לטיול ושחוק, ומיראתך שגם על עירך תעבור כוס כאשר כבר קרה כזה בעירות הסמוכות, ובכדי להקדים בעד הסכנה והצרה הזאת רחש לבך דבר טוב לחדש את ביה"ק האמצעי שנסגר זה מ"ה שנה ולהסגיר לקבור בו מחדש על המקומות הפנויות ועי"ז יהא נידון כביה"ק חדש וינצל מהסכנה הצופיה עליו, רק שחושש אתה לעשות כן מפני שגנאי הוא להמתים הקבורים בביה"ק האחרון שמשתמשים בו עתה, ובודאי לא ניחא להו למתי ישראל שיהיו שעריהם שוממין מבלי באי חברא קדישא עוד לבקרם, ואודות הצלת ביה"ק הישן נושן שנסגר כבר מאפם מקום תחשוב לעשות ג"כ עצה כעין זה: וע"ז אשיבך כי בנוגע להתחיל מחדש לקבור על ביה"ק האמצעי במקומות הפנויות, מחשבה טובה הוא ולא רק שראויה כ"א גם מצוה וחובה לצרפה למעשה, ומה שתחשוש לבזיון וקפידת המתים שבביה"ק האחרון, אנכי לא אמצא בזה שום בזיון וקפידה, דפעולת הבזיון והזלזול אי אפשר לדון עליה כ"א כשנעשית בכוונה לבייש ולזלזל וכדין בושת דבעינן שיהא מכוין לבייש, אבל בכה"ג דנ"ד האם יש פה חלילה מחשבה כל דהוא לבזות או לזלזל, ונהפוך הוא שכל עיקר הטורח והפעולה באה רק כדי להציל המתים מבזיון, וא"כ כלום יש לדון בכה"ג משום זלזול המתים, ובודאי שכל מתי ישראל ניחא להו בפעולה זאת כשיראו שהחיים דואגים עבורם ואין מניחין אותם להפקר ולמרמס צאן ובקר, ואף אם בפעם הזאת יגיע לפניהם קצת זלזול אפ"ה ניחא להו לסבול זלזול זה הקטן כדי שבאם יצטרכו הם חלילה לעצה כזאת יעשו כזה גם לפניהם, וכעין דאמרי' בב"מ דכ"ז גבי סימני אבידה ניחא לי' למוצא אבידה דניהדרו בסימנים כי היכי דכי אבדה לדידי' ניהדרי' נמי בסימנין, הרי שאע"ג דבפעם הזה כשהוא היה מוצא האבידה היה נוח ורצוי יותר לפניו שלא יוחזר בסימנים. אפ"ה אמרי' דניחא לי' בתקנתא דסימנין משום שמא יאבד לו אבידה ויצטרך לזה, ה"נ דכוותה אפי' אם נניח שבפעם הזאת סובלים קצת בזיון אפ"ה ניחא להו בתקנתא כי היכי דלכשיצטרכו חלילה הם לזה יעשו עבורם כעצה זאת, ואין לדמות זה למה שמבואר ביו"ד סי' שס"ג סעיף ב' דאין מוליכין מת מעיר שיש בה קברות לעיר אחרת ופי' הש"ך שם דזהו משום כבוד המתים שמבזה חותם שלא לנוח אצלם, הרי ראיה דהמתים קפדי באמת בכגון דא, דהתם גופא הביא בחדושי רעק"א בשם תשובת זכרון יוסף להשיג על הש"ך, ולא מצד שמצא הקפידה מקום לנוח בכה"ג שאינו מכוון לזלזלם, אלא דהתם הוי טעמא אחרינא משום קפידת זה המת גופא שמוליכין אותו ומטלטלין אותו בנסיעה זאת ונתבזה עי"ז, והוכיח דבע"כ טעמא הכי הוא ואי"א לפרש כטעם הש"ך דמשום קפידת שאר המתים הקבורים בביה"ק הוי איסור זה, דהא מבואר שם דאם צוה הנפטר שיוליכו אותו לעיר אחרת שומעין לו, ואי משום קפידת שארי המתים הוא אפי' צוה נמי אמאי שומעין לו, אע"כ דהאיסור הוי משום זלזול ובזיון דמת זה גופא שמוליכין אותו ולכן אם איהו גופא צוה לטלטלו ולהוליכו לעיר אחרת שפיר שומעין לו דאיהו גופי' מחל ליקרי' אבל לבזיון שארי מתים לא מצינו קפידה: הן אמנם דראיתי לקיים דברי רבינו הש"ך עפמ"ש בס' חסידים ס"ק תש"ט שכתב בזה"ל קהל א' רצו ללכת למקום אחר בא מת א' בחלום ואמר אל תעזבו אותנו כי יש לנו הנאה כשתלכו לביה"ק כו' עכ"ל, הרי להדיא שיש ניחותא להמתים כשבאים אליהם על ביה"ק וגם קפדי ע"ז וכדברי הש"ך, ואם כי יש לדחות דמכאן אין ראיה לנ"ד דהתם כשכל הקהל ילכו מן העיר ולא ישאר אף א' בעיר שיבוא לבקרם, ע"ז יש שפיר מקום קפידה, אבל בנ"ד גם אם יתחילו לקבור בביה"ק אחר אכתי יבואו קרובי משפחת המתים שמונחים בביה"ק זה לקברם ולא ישארו בדד, וגם לפעמים יקברו שם גם מת חדש ומנ"ל שגם בכה"ג קפדי, אלא דאכתי בס' בל"י סי' שס"ג כתב בזה"ל דהמתים כועסים כשמוליכין המת לקוברו בעיר אחרת ע"ש ומדבריו משמע להדיא כהש"ך דהמתים קפדי כשמונעים לקבור המתים אצלם וכהש"ך, אבל אפ"ה אין ראיה מזה לנ"ד, דהא בס' עין יצחק חיו"ד סי' ל"ד כתב להסביר הטעם לדין זה דאסור להוליך את המת מעיר שיש בה ביה"ק משום דהוי כעין מה דקי"ל בהלכות צדקה דעניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת וכמבואר ביו"ד סי' רנ"א סעיף י"ג ואין לנו עני ביותר כמו המת שע"ז נאמר בכמה ענינים לועג לרש בברכות די"ח ומנחות דמ"א וביו"ד סי' שס"ז ואו"ח סי' מ"ה, וכמו דבעניים חיים יש משפט הקדימה לעניי עירו, כמו כן בנפטרים ביותר משו"ה להם, היינו לביה"ק דעירו משפט הקדימה ביותר ע"ש. ולטעם זה אין איסור כ"א ברוצה להוליך לעיר אחרת, אבל בנ"ד בעיר גופא מביה"ק זה לביה"ק אחר לא שייך טעם זה דשניהם הוו עניי עירו ואין דין קדימה לאחד על השני: וגדולה מזה אני אומר דאפי' לעיר אחרת היו רשאין להוליך בכה"ג דנ"ד שיש חשש סכנה לביה"ק שבעיר האחרת להיות נהרס ויוחרשו הקברים, ואע"ג שעי"ז יהיה מונע הנחת רוח שיש למתי עירו בביקור הקרובים. דלטעם זה דדמי לצדקה עם החיים דיש דין קדימה לעניי עירו, והא בדין קדימה גופא אינו שייך כ"א במקום שהצורך שוה לשניהם אבל אם צורך של אחד גדול משל שני נותנין למי שהצורך גדול ביותר וכמבואר להדיא ביו"ד שם סעיף ל"ז דחייב להקדים להאכיל הרעב מלכסות הערום, וזה מן הש"ס ב"ב ד"ט בודקין לכסות ואין בודקין למזונות, ולפ"ז בנ"ד דלמתי עירו יחסר רק התענוג ונחת רוח, ומתי עיר האחרת ינצלו עי"ז מבזיון נורא, פשיטא שיש חיוב להקדימם ולהצילם מסכנת בזיון גדול ואין בזה שום דין קדימה נגד סכנה נוראה הנשקף למתים האחרים וזה ברור. ובעיקר הדין מצאתי שוב בפ"ת יו"ד סי' שס"ג בשם התפארת צבי שפסק להדיא כן דאין למנוע לקבור בביה"ק חדש עבור שיומשך עי"ז בזיון למתים הקבורים בביה"ק ישן דמה להם בזה מ"מ אין רצונם להתבזות ולהקבר במקום זה ואינו מחויב לסבול אף בזיון מועט בשביל חבירו ע"ש. קצש"ד אם אך מצד השלטון לא יעכבו מלפתוח מחדש ביה"ק האמצעי אז מצוה לעשות כן להתחיל לקבור במקומות הפנויות, ולפעמים לקבור גם בביה"ק האחרון אשר משתמשים בו עתה. אחוז בזה וגם מזה אל תנח, אבל העיקר לעשות בהסכמת שרי השלטון, וה' יזכנו לתחית המתים ב"ב:

כנפש אביך בברכת אהרן וואלקין:

תוכן העניינים

שות זקן אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה