שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין
ח"ב יו"ד · סימן לג
ב"ה יום ב' כ"ז אדר שני פינסק. להרב הנ"ל. ובענין הנ"ל. הן אמנם כבר כתבתי לכ"ת במכתבי הקודם בשעה שההבערה לא יצאה עדיין ללהב נורא כ"כ, ורק שו"ב אחר העיז פניו לפרוץ פרצות כאלו וכתבתי אז שכולה גופא מרתע בי על ההפקרות הנוראה ששו"ב יעיז פניו באופן מחוצף כ"כ נגד הרב המרא דאתרא וראשי הקהל ולהחזיק ידי בריוני הן המה הטבחים שניחא להו בהפקרא ובאים לפרוק מעליהם עול הרב והמשגיח שהעמיד, והסכמתי אז להעביר לשו"ב הזה מאומנתו וכמו שבארתי היטב כל פרשת ענין זה בתשובתי הקודמת, ולפ"ז היה מקום לדון לכאורה ק"ו, אם על שו"ב אחד מתוך חבורת השוחטים שעשה הנבלה זאת יצאתי להרעיש כ"כ לאסור שחיטתו, א"כ כ"ש שכל שוחטי העיר יצאו נגד כ"ת ליתן יד לפושעים עאכו"כ שהיה ראוי להעבירם, אכן אנכי לא כן עמדי ואם כי חלילה לי להצדיקם ולפתוח באיזה זכות עבורם אבל גם זה אי אפשר להוציא שלא בפניהם פסק דין חמור כ"כ להעביר כל השוחטים שבעיר, והק"ו שכתבתי פריכא הוא דכן הוא השקפת התורה תמיד "בהרת ממועט טמא פרח בכולו טהור" סנהדרין שראו כולם לחובה פטור כמ"ש בסנהדרין די"ז, ולזה הנני מציע אחת משתי אלה, או שתביאו איזה רב מובהק לעירכם ועל אתר יחקור את הדבר היטב וזהו דרך היותר נכון ואם זה אי"א לפניכם אז ישלחו שני הצדדים טענותיכם אלי בכתב וכאשר אשמע טענות שניכם אז רק אז יהיה באפשר להוציא משפט, אבל על דברי צד אחד לו יהיה נאמן וישר כמו כ"ת לא אוכל בשום אופן להוציא משפט. והנני בברכה כי ה' יעמוד לימינכם להעמיד השלום והכשרות בעירכם:
כשה המברכו בשלום כברכת אהרן וואלקין: