שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין
ח"ב או"ח · סימן כג
ב"ה יום ב' ה' ניסן תרצ"ב פינסק. כבוד הרב וכו' מהור"ר מיכל עפשטיין שליט"א רב באלכסנדר. ע"ד שאלתו איך אפשר לסמוך על מכירת חמץ דהאידנא שאינה אלא הערמה, והמכירה גופא אינו דבר מסוים שאינו ידוע המינים שקונה ומשקלם, כבר כתבתי לו במכתבי העבר שלא טובה הדרך שבירר לפניו לחטט ולנקר אחרי עיקרי הדינים ומנהגי ישראל, וגם פה הולך לבקר הדין המקובל אצלנו שכבר כל הפוסקים ראשונים ואחרונים נתלבטו בזה איך מועיל מכירה ע"י הערמה, והטעם לזה דחמץ מה"ת בביטול סגי ואחרי הביטול הנהוג לא הוי רק איסור דרבנן ונגד איסור דרבנן מותר להערים וכמ"ש הת"ש בחדושיו למס' פסחים דכ"א ועיין בשו"ע של הגרש"ז שכתב דמכירת חמץ לא"י ודעתו שיחזירנו לאחר פסח מוזכר בתוספתא וירושלמי, ופשוט שלמד כן מהתוספתא וירושלמי פ"ב דפסחים דאיתא התם כלשון הזה ישראל וגוי שהיו באין בספינה וחמץ ביד ישראל ה"ז מוכרו לעכו"ם ונותנו במתנה וחוזר ולוקח ממנו לאחר פסח ע"ש, והא דקאמר וחוזר ולוקח לאחר פסח הוא שפת יתר לגמרי דמה לנו להשמיענו מה שיעשה את החמץ לאחר פסח, אע"כ דבא להשמיענו דאף אם עצם המכירה היתה רק להנצל מאיסור בל יראה והיינו שמכר דרך הערמה ע"מ לחזור ולקנותו מעכו"ם אפ"ה מותר ובשגם שההערמה אינה גלויה וניכרת לכל:
ומה ששאל דהא הוי דבר שאינו מסוים, תמהני והא נהגו גבן לפרוט כל מין חמץ ברשימה מיוחדת של כל מין חמץ שישנו אצל כל אחד ואחד, וכיון שהמינים נפרטו אעפ"י שהמדידה או המשקל חסר הוי דבר מסוים. ובלא"ה כבר העלה הבא"י באו"ח ס"ס ו' דאין לחוש גם אם לא היה דבר מסוים, וכן משמע משו"ת רעק"א מהדו"ת סי' ז'. ועיין בשדי חמד מערכת חו"מ סי' ח' אות ל"ד שהאריך בזה ויש בכל פרט להאריך הרבה רק אין צורך להאריך בהיות שכבר נתברר הענין למדי בפוסקים, ואם אך נעשה השטר מכירה כדין אין חשש אפי' לחמץ גמור וחלילה להרהר בזה:
והנני ידידו דו"ש ומברכו בברכת אהרן וואלקין: