אור ברסלב
שות זקן אהרן ח"ב או"ח › סימן ח

שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין

ח"ב או"ח · סימן ח

סימן ז

ב"ה יום ג' ז' דחנוכה תרצ"ד פינסק. כבוד הרב וכו' מהור"ר פנחס צימעטבוים סג"ל שליט"א מו"צ דגראסווארדיין רומיניה. ע"ד שאלתו בכפר שאין שם אלא לוים וישראלים ואין בכל א' מהם ז' אנשים כדי ספוקם לקריאת ז' קרואים היאך יתנהגו בקריאת התורה, וכ"ח הורה להקדים לאותו ישראל אחד שנמצא שם ושואל אם טב הורה, לא ידעתי מה מקום ספק בזה והלא דין מפורש הוא במחבר או"ח סי' קל"ה סעיף י"ב בעיר שכולה כהנים וישראל אחד ביניהן דאותו ישראל קורא ראשון, והוה"ד לעיר שכולה לוים כמו שמסיים במחבר שם, ומקור הדין מירושלמי דגיטין פ"ה, ואם כי בירושלמי שם מוכח דדוקא למ"ד כהן קורא ראשון מדרבנן אמרינן להקדים בכה"ג לישראל אבל למ"ד דאורייתא לא אמרינן הכי, ואפשר לתת טעם לחילוק זה, דלמ"ד כהן קורא ראשון מדרבנן והיינו מפני דרכי שלום כי היכי דלא ליתו לאנצויי כמבואר במשנה דגיטין דנ"ט, ובכה"ג דכולם כהנים הוי דרכי שלים יותר אם יקדימו לישראל, ולהיפך אם יקדימו לכהן אתו לאנצויי ולכן ישראל קורא ראשון, משא"כ למ"ד מה"ת כהן קורא ראשון אינו רשאי בשום אופן להקדים לישראל, וכיון שכן אי אפשר לדידן להקדים לישראל כירושלמי, דהא בש"ס דילן מבואר דלכו"ע כהן קורא ראשון מה"ת, דבהדיא אמרי' בגיטין שם א"ל אביי לרב יוסף מפני דרכי שלום דאורייתא הוא וזהו החץ העקריי אשר ירו המורים על פסק המחבר במ"ש דישראל קורא ראשון וכמ"ש בדרישה או"ח שם. וגם המג"א בסי' ר"א הקשה על מ"ש התוס' חולין דפ"ט דישראל שקרא ראשון אינו מחויב בעשרה זהובים מפני שדרשא דוקדשתו אינו אלא אסמכתא, וע"ז הקשה דהא בגיטין מבואר דלכו"ע הוי דאורייתא ע"ש. אבל לענ"ד אי משום הא לא איריא ואין בה כדי דחוי לדחות פסק המחבר, דלבד שכמה תירוצים כבר נאמרו על קושיא זאת, לענ"ד נראה דקושיא מעיקרא ליתא ואין צורך לתירוצים, דלא רק דלאו כו"ע סברי דמדאורייתא הוא אלא אדרבה דמסוגיא דגיטין שם גופא מוכח להיפוך דרק לרב מתנה הוא דאמרי' דמדאורייתא הוא ואינו אלא יחיד בדין זה, משא"כ לאינך כולהו אמוראי דשם ודאי דמשנה כפשוטה דרק מפני דרכי שלום קורא ראשון וכמו שביארתי בתשובה הקודמת, דכולהו אמוראי לבד רב מתנה סברי דרק מדרבנן כהן קורא ראשון, והיינו טעמא דתוס' ומרדכי ומהרי"ק שפסקו באמת דכהן קורא ראשון רק דרבנן, דהיינו משום דרב מתנה יחיד הוא לגבי כולהו אמוראי, ועוד דלדידי' מוכרחים לפרש המשנה כהן קורא ראשון מפני דרכי שלום בדוחק, דמפני דרכי שלום אינו רשאי למחול, ולשון המשנה כהן קורא ראשון מפני דרכי שלום משמע דעיקר הקריאה הוי מפני דרכי שלום, משא"כ לדידהו אתיא המשנה כפשוטה, וניחא מאוד פסק הנך רבוותי ומוכרח בש"ס כן וכיון שכן שפיר פסק המחבר כירושלמי דעיר שכולה כהנים יקרא הישראל ראשון כיון דגם לש"ס דילן רק מדרבנן קורא ראשון ולכן בכה"ג הישראל קורא ראשון, ובר מן דין אפי' נימא דלש"ס דילן כהן קורא ראשון מה"ת עולה יפה פסק המחבר. דהא למ"ד זה יתפרש דמפני דרכי שלום דקתני במשנה, אמחילה קאי, דרבנן תקנו שלא יכול למחול מפני דרכי שלום. ולכן בכה"ג דכולם כהנים וישראל אחד אם ישראל קורא ראשון לא אתו לאנצויי ולהיפך אם כהן יקרא ראשון אתי לאנצויי, ודאי דבכה"ג יכול הכהן למחול כיון שעי"ז יהיה דרכי שלום, ואם בעיר שכולה כהנים הדין כך להקדים לישראל, כ"ש בעיר שכולה לוים וישראל אחד שאותו ישראל קורא ראשון, דמצות קדימה אינו ברור אצלם, ולפי' ראשון שברש"י כתובות דכ"ה בנתפרדה החבילה יש גם איסור לקרוא ללוי ראשון כדי שלא יאמרו דמדין תורה קדים לוי לישראל, ובאמת הקפידה תורה דחיוב קדימה דלוי אינו אלא כשיש כהן דלמדנו מקרא הכהנים בני לוי אימתי הם בני לוי שיקדמו לישראל כשיש כהן וכמ"ש המפרשים בטעם פי' זה דמשו"ה כשאין כהן נתפרדה החבילה ואין הלוי קורא כלל, וגם לפי' השני שברש"י דנהפרדה החבילה היינו שאין סדר לדבר ומי שירצה יקדים, דבלא כהן הרי הוא כישראל ואין קפידה ואין קדימה ויכולים לעשות כרצונם כמו ישראל וישראל דמי שירצה יקדים. ומכל הלין פשיטא דבלוים וישראל אחד דהישראל קורא ראשון וכמו שהורה כ"ת, ובסידור היעב"ץ כתב להדיא וז"ל עיר שכולה כהנים או לוים וישראל א' או ב' או ג' קוראין הישראל קודם בפניהם ואח"כ כהן אחר כהן או לוי אחר לוי עכ"ל, ובדרך כלל כל דבריו שבענין זה יש להם טעם ושורש ובאין עוד להאריך יותר:

והנני ידידו הדו"ש ומברכו בברכת אהרן וואלקין:

תוכן העניינים

שות זקן אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה