שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין
ח"א או"ח · סימן לו
להנ"ל ע"ד אשר חפץ לדעת דעתי בסרכא שהיתה במקום שנתרוקן הנה בס' עונג יו"ט כתב בסרכא שהיתה במקום שנתרוקן הבשר והקרומים דבזקים זה בזה עד שאין הרוח יוצא כשירה משום דזהו סתימה, דעיקר הטרפות דנקובה מחמת שהרוח יוצא, וכאן אין יוצא הרוח, רק חשש פן בעת הנקב לא היה נתרוקן, והוה טרפה, רק אח"כ נתרוקן ונעשו דבוקים ובאופן כזה אין טרפה חוזרת להכשירה, ולא אבין זה כלל דמה שחשש פן מתחלה בעת הנקב לא הי' נתרוקן, איך עשה זה לספק, הלא ודאי דכן הוא, דאם גם מתחלה היו הקרומים דבוקים באופן כזה לא היה יכול בשום אופן להעשות הסרכא, דהא הסרכא הוא מהמשקים היוצאים מהריאה לשיטת רש"י, וכפי שהמה כעת דבוקים זה בזה עד שגם הרוח אינו יוצא מהם, כ"ש שהמשקים לא יוכלו לצאת מנקב כזה, ואי לשיטת התוס' דס"ל דהסרכא מתהוות מ"י הליחות שע"ג הריאה אלא שע"י ההתפרקות יעשו נקב, ולדידהו אין זה כ"א ספק, דלמ"ש כעת אין חשש דאפי' אם הסרכא תתפרק ויעשה נקב אין זה טרפה, דהא הנקב לא יוציא הרוח, אלא דחיישי' שמא בעת התהוות הסרכא היה בשר בין הקרומים ובאם היה מתפרק אז היה טרפה ונטרף מקודם הא ידוע שיטת התוס' (חולין דמ"ז) דס"ל דטרפה יוכל לחזור להכשירו, וכן מבואר בתשובת נאות דשא דהכי הוא שיטת התוס' ע"ש שהכריח כן מלשון התוס' שכתבו דעדיין לא נסתם ומשמע דאפי' אם עתיד לסתם רק שעדיין לא נסתם טרפה הוא אלא שאח"כ חוזר להכשירו, וא"כ אליבא דמאן אומר, אם לשיטת רש"י דס"ל אין טרפה חוזר להכשירו, הא ס"ל דאין סרכא בלא נקב והסרכא נתהוה ע"י המשקים, ובע"כ דאחר עשיית הסרכא נתהוה הנתרוקן. ואי לשיטת התוס' אין זה חשש כלל דהא טרפה חוזר להכשירו לשיטתם, ועוד דאם נימא כדבריו דמה שהקרומים דבוקים ע"י חסרון הבשר נחשב זאת לסתימה א"כ גם לשיטת רש"י היה מקום להכשיר לכל נקובת הריאה דהא כל דבר שיש לו תקנה אח"כ אין זה טרפה כההיא דיוסף רישבא, וכן בפ' בהמה המקשה מה טרפה שאין לו תקנה, ואף אם התקנה לא יבוא מ"מ כיון דבשום פעם מתרמי שיהיה תקנה לא היה לן להטריף א"ו דלא נחשב זה לסתימה כלל משום דסוף שיחזור הנתרוקן לכמו שהיה ויבוא בשר בין הקרומים ואזדא הסתימה, וכמו בההיא דשומן שסותם את הנקב אף שכעת נסתם מ"מ כיון דסופו לחזור לכמו שהיה ויוסר הסתימה, טרפה, ה"נ דכוותה, כנלע"ד דאין מקום להקל בזה, אלא דאפשר להקל בזה מטעם אחר, דהא הסרכא אזלא ע"י מיעוך אלא שאין אנו יכולין לבוא לבחינת הבצבוץ, ובזה אפשר לסמוך על הפוסקים האומרים דאף בקליפה בנחת, הבדיקה אינה כ"א לחומרא ואם נאבדה בלא בדיקה מותרת וכמ"ש בס' נחלת לר"א תאומים ז"ל דגם לדידן דנוהגין בקליפה בנחת כיון דסומכין על הבדיקה הבדיקה הוא רק לחומרא ואם אין יכולים לבדוק מותר בלא בדיקה ואין הפנאי גורם להאריך יותר:
והי' זה שלום לכת"ר כנפש ידידו המברכו בברכת אהרן וואלקין: