שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין
ח"א או"ח · סימן כט
כבוד הרב וכו' מהור"ר אליעזר יצחק כהנא שפירא אבד"ק גאלין ע"ד אשר הקשה על היראים שהובא במג"א (סי' תרל"ז סק"ב) שסובר דאף דגזל עכו"ם מותר מ"מ אין אדם יוצא בה ידי חובתו דבר דבעי לכם, כי שלו לא מיקרי, והקשה ע"ז מש"ס בכורות (די"ג) דקאמר היניחא אי ס"ל כר' יוחנן דד"ת מעות קונות אהני קרא דלעמיתך למידרש לעמיתך בכסף ולעכו"ם במשיכה אלא אי ס"ל כר"ל דמשיכה מפורשת מה"ת, לעמיתך במשיכה ולעכו"ם במשיכה לעמיתך ל"ל, אמרי לעמיתך אתה מחזיר אונאה ואי אתה מחזיר אונאה לעכו"ם, היניחא למ"ד גזילו אסור היינו דאיצטריך קרא למישרי אונאתו אלא אי ס"ל כמ"ד גזילו שרי אונאה מיבעי, ולשיטת היראים שפיר איצטריך קרא להתיר אונאה בעכו"ם אף למ"ד גזילו שרי, דגזל לא מיקרי לכם, אבל כיון דמיעט מאונאה הוי שלו לגמרי, ע"כ תוכן דבריו: והנה בעיקר קושיתו כבר הקדימו בס' מעייני החכמה (ב"מ דמ"ט) במהדו"ב בחדושיו לתוד"ה נתנה לסיטון ע"ש שהניח בצ"ע, ונ"ל ליישב דהנה בעיקר הדבר שאמרו בבכורות השתא גזילו שרי אונאה מיבעי דמשמע דאונאה עדיף מגזל, יש להקשות מב"מ (דס"א) דמשמע התם דאונאה גרע ואי הוי כתיב אונאה לא ילפי' גזל מיני' משום דאונאה לא ידע דמחיל ואילו בגזל ידע ומחיל, וכבר הרגיש הרש"ש שם בסתירה זאת, ואכן באמת לק"מ דבגזל ואונאה איכא תרי סוגים, א) חומר האיסור לגזול ולאנות לכתחלה, ב) אם עבר ועביד האיסור, אם יש לו קנין בהמעות, והנה לענין חומר האיסור ודאי דאונאה קיל מגזל כיון דדרך מו"מ הוא ומדעתו יהיב ובזה הויא אונאה כ"ש מגזל לענין היתר, דמה גזילו שרי אע"ג דבע"כ שקיל, כ"ש אונאה דמדעתו, משא"כ לענין הקנין ושיהא מיקרי שלו הוי אונאה גרוע, דבגזל איכא מחילה עכ"פ, אבל באונאה לא ידע דמחיל, ולפ"ז לשיטת היראים דגם בגזל לא הוי לכם כ"ש דבאונאה לא הוי לכם דלענין זה הוי אונאה גרוע מגזל וכההיא דב"מ ודו"ק היטב:
ידידו הדו"ש אהרן וואלקין: