אור ברסלב
שות זקן אהרן ח"א או"ח › סימן כא

שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין

ח"א או"ח · סימן כא

סימן כ'

ב"ה יום ה' י' תמוז תרפ"ט פינסק כבוד הרב וכו' מהור"ר ארי' גרינמאן שליט"א רב בהאראדעץ בתשובה על מכתב כ"ת אודיעו כי אמנם כן עפ"י הוראתי נתקן עירנו בדלתות, מפני שמטעם השלטון לא ניתן הרשות בשום אופן לתקנה ע"י צוה"פ, ולכן עשיתי ע"י דלתות, ואשר שאל כ"ת להודיעו אדני יסוד ההיתר הזה ובשגם במקום שאין רשאי לנעול הדלתות מפני הרשות, מקור הדין הוא בש"ס (עירובין ד"ו) ואי מלה בפי להוסיף על דבר שכבר דברו בזה בכ"מ בחבורן זה, שני הדיעות העקריות ידוע לכל, הרמב"ם סובר דסגי בראויות לנעול אף שאינן ננעלות בשום זמן, והרי"ף והרא"שי סברי דבעינן דוקא ננעלות בלילה, ומצינו עוד דעה שלישית המכרעת והוא דעת מהר"ם מרוטענבורג שהביאו המרדכי בעירובין ר"פ הדר, ובד"מ (או"ח סי' שס"ד) דגבי רה"ר דידן שאינה גמורה דאף שרחבה ט"ז אמה אין ששים רבוא עוברין בה, יש להקל בראויות לנעול, ועיין במג"א (ס"ם שס"ג) כתב נמי לסמוך ע"ז שאין השתא רה"ר, ובשו"ע הרב ובה"א מכריעים כן להלכה דאף בדלתות שאינן ננעלות סגי, וכבר נתפשט ההיתר בהרבה עירות בהסכמת גדולי הדור וא"כ מי יבוא כעת להחמיר מי יחוש ומי ישמע להחמיר בעת כזאת שגברה הפרצה:

ומה שחשש כ"ת למה שמצד הרשות אין רשאים לנועלם, זהו באמת טעם של המפקפקים על היתר דלתות שבזמננו בטענתם שאפי' ראויות לנעול נמי לא הוה כיון שמצד הרשות לא תתן לנעול הרחובות בשום זמן וא"כ דמיין לטיימא בעפרא דמבואר בעירובין שם דלא מהני, אבל רבו המתירין על האוסרין, דדבר פשוט הוא שיש לחלק בין מה שאינו ראוי לנעול מחמת עצמו שמחוסר מעשה בגופו דלתות שמשוקעות בעפר, ובין מה שאינו ראוי לנעול מחמת דבר אחר שגרם לו מצד נמוסי המדינה, דבכח ראויות הן לנעול אלא שבפועל אין ננעלות מצד חוק המדינה, וזה לא הוי חסרון דאין זה דמיון לטיימא בעפרא שאינן ראויות לנעול בכח, הגע עצמך אם עשה דלת גזולה מי לא מהני להכשיר הטלטול אף שאסור להשתמש בדלת זו ולנעול בה מפני הגזל, מ"מ כיון דשם דלת עליה מהני ועיין באחרונים שהביאו כמה ראיות דאפי' בכה"ג ששר העיר אין נותן רשות לנועלם אין מבטל שם דלת וכן פסקו הפוסקים. צורת הדלתות נצרך לעשות סריגות מקנים או מטסי ברזל (בלעח) כמו הבלעחין שמדבקים תבות של סחורה, באופן שלא יהיו בין קנה לקנה ובין טס לטס יותר מג' טפחים ויהיו גבוהים י' טפחים, רוחב הדלתות כרוחב רה"ר ואח"כ אפשר לגלול הדלת בגלילה ולקפלו ולסוגרו בתיבה ובמגדל העשוי לזה כדי שלא ישלטו בה עין זרים, ואין לומר דכיון שאין ראוי לנעול על ידם אלא לאחר שיפתח המנעול שנתון על התיבה א"כ יש לדמותן לטיימן בעפרא. דה"נ מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי, אכן באמת לא דמי, דהתם בדטיימא בעפרא שמחוסר מעשה פנוי העפר שמלאכה זאת אסורה בשבת משו"ה מיקרי אינם ראויות לנעול, משא"כ פתיחת המנעול דשרי בשבת אין זה מחוסר מעשה, וכה"ג ממש מחלקינן בעירובין (דל"ד) דאם נתן העירוב במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח ה"ז עירוב דהוי הוא ועירובו במקום אחד אבל אם נפל עליו גל של אבנים דבעי מרא וחצינא אין זה עירוב כיון שאי"א להוציאו בלא מלאכה האסורה בשבת ועיין בשע"ת (או"ח ס"ס שס"ג) כתב דאפי' הגשרים נסגרים במנעול ראויות לנעול מיקרי ולא דמי לנשקעות בעפר דמחוסר מעשה ע"ש שזהו ממש כחילוק שכתבתי גם יש ליזהר שהדלתות לא יהיו עומדים גבוה מן הקרקע יותר מג"ט:

וע"ד הגשר, הנה זה תלוי באופן עשייתו של גשר, אם מונח ע"ג המים או שעומד גבוה מן המים ואם יש מחיצות תחתיו, ואם יש מחיצות מלמעלה היינו שיש דפנות לגשר, דהרבה חילוקי דינים יש בכ"ז לדינא ועיין בחת"ס סי' פ"ט ונוב"י סי' מ"ב:

הנני ידידו הדו"ש ומברכו בברכת אהרן וואלקין:

תוכן העניינים

שות זקן אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה