אור ברסלב
שות זקן אהרן ח"א אה"ע › סימן קו

שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין

ח"א אה"ע · סימן קו

סימן קה

ב"ה יום ה' כ"ט שבם תר"ץ פינסק. שלו' לידידי הרב וכו' מהור"ר יוסף קאהן שליט"א מו"צ ביאנאווא. ע"ד שאלתו באחד שמכר ביתו לשני אנשים, ונגד הבית בכותל המערבי נמשך פליאץ פנוי בכל הארץ, וכתוב בשטר המכירה שפליאץ הפנוי שייך לשני הקונים לדריסת הרגל ולהובלת משאות ולסגירת חלונות, אבל לפתוח פתחים וחלונות אינו רשאי כ"א אחד מהם, כי כן כתוב בשטר המכירה בזה"ל אך לפתוח פתח אינו רשאי לפתוח שום פתח בכותל המערבי שלו עד פליאץ הזה, ולהקונה השני יש לו רשות לפתוח עוד פתחים וחלונות בכותל מערבי שלו בכ"מ שירצה מהפליאץ הזה הוא כעת מבוי מפולש לרה"ר ועתה רוצה ר' לוי לפתוח פתח נגד פליאץ ע"י שינוי, היינו שהפתח יהא נפתח לצד פנים ולא לצד חוץ וסבור דע"י שינוי זה לא יהי' הפתח נגד שטר המכירה, ועוד טוען שבהיות שכעת הפליאץ הזה מפולש לרה"ר לא שייך בו תו היזק ראיה ורבוי נכנסים ויוצאים הרבה:

והנה שאלה זו אינה צריכה לפנים ופשיטא שטענותיו של ר' לוי אינם כלום ואין לו רשות לפתוח שום פתח, דטענה שכיון שעושה ע"י שינוי אין זה סותר לשטר המכירה, תורתנו הקדושה שאמת כתיב בה אומרת לא בי היא טענות ערמומיות כמו אלה, דאטו בשטר המכירה נמצא רמז דהקפידה הוא על מקום הדלתות באיזה צד יעמידם, אם לצד חוץ או לצד פנים, עיקר הקפידה וכוונת המוכר והקונים היה ודאי על פתיחת הפתח, ומה להם באיזה אופן עומדים הדלתות לצד חוץ או לצד פנים, ס"ס פתח הוא שאפשר על ידה לצאת וליכנס מן הבית על הפליאץ, וזהו עיקר קפידתם, ומה שטוען שהפליאץ הוא מפולש לרה"ר, זה היה אמנם טענה טובה, אם הפליאץ נעשה כעת דרך הרבים ע"י שהחזיקו בו הרבים באופן שאין רשות כעת ביד בעלי הפליאץ לגודרו ולסלק את רגלי ההולכים מהתם באופן שהי' נשאר כן לעולם פתוח ומפולש לצורך הילוך הרבים, שאז ודאי שהקונה השני לא היה יכול למחות ביד ר' לוי לפתוח שם דלתות וחלונות, דכל עיקר טעם האיסור לפתוח דלת לחצר חבירו הוא משום היזק ראיה ומטעם שמרבה עליו רוב נכנסים ויוצאים, והכא לא שייך זה כיון דמפולש לרשות הרבים לא שייך בו טענות הללו כיון דבל"ה דשים בו רבים ואינו משומר לעשות שם תשמישין צנועים וכמ"ש הטור חו"מ סי' קנ"ד בשם הר"י אברצלוני דמבוי המפולש דינו כרה"ר דאין שייך בו לא היזק ראיה ולא טענת רבוי נכנסים, אבל א"כ דהוי פליאץ הזה דרך שהחזיקו בו רבים, א"כ למה הוצרך המוכר לכתוב בשטר המכירה שיש להקונים הללו דריסת הרגל, וכי גרועים הם הקונים הללו מכל שארי אינשי דעלמא שיש להם רשות לילך שם ומדהוצרך לפרש שלקונים יש הרשות לדריסת הרגל מכלל דפליאץ זה לא נעשה לדרך הרבים עולמיי, ולא החזיקו בו רבים עד שאין רשות לבעל הפליאץ הזה לגודרו, ורק משום שפתוח הוא בלא"ה אינם מקפידים למחות על ההולכים דרך שם. אבל הרשות להקונים לגדרו ולסלק הילוך הרבים מהתם א"כ איך אפשר לתת רשות לר' לוי לפתוח דלת והא להשותף השני יש הרשות לתבוע ממנו לעשות גדר ולמנוע הילוך הרבים, וגם יש רשות לכופו ע"ז, ואז כאשר יוגדר הפליאץ יהי' תו חצר סתום וראוי לעשות שם תשמישים צנועים, והוי תו כחצר השותפין ממש שאסור לפתוח דלת לתוכו אם לא שאפשר שבשעת המכירה לא החזיקו בו עוד רבים ולכן היו נצרכים לשטר המכירה על דריסת הרגל, ורק עתה לאחר הקנייה החזיקו בו רבים ואם האמת כן שנעשה דרך הרבים באופן שאין רשות להקונים לגודרו, באמת יש רשות לו לפתוח שם דלת נמי, אבל ממכתבו לא ניכר שנעשה דרך הרבים, רק שעתה הולכים רבים שם מפני שעומד פתוח, ואכתי יש רשות לבעלי הפליאץ לגודרו ולסלק דרך הרבים ממנו, ואי"ל דאכתי יהא רשות לר' לוי לפתוח דלת דהא יכול לטעון כל זמן שהפליאץ עומד פתוח בלא גדר ומפולש לרה"ר אינו עושה לו שום היזק, ואח"כ כשיגדרו הפליאץ יסתום נמי את הדלת, דזה אינו דהא בדין זה איפלגו בה רבוותי ולדעת הרא"ש באמת לא מצי הלה למחות בו כל זמן שהפליאץ מפולש וכמ"ש דמותר לפתוח פתח לחורבתו של חבירו כיון דהשתא אין מזיקו כלום, אבל ידוע שהרשב"א ושאר גדולי הפוסקים חולקים ע"ז דאפי' לחורבתו של חבירו אינו רשאי לפתוח ואע"ג דהשתא אין מזיקו אבל הלה מצי למחות ולטעון שאבנה החורבות לאחר זמן ואז יזיקנו בראיה ולא מצי למיקם בהדי' בדינא ודיינא כמבואר בחו"מ סי' קנ"ד, וכן הכריע המחבר, ואפי' לדעת הרא"ש דוקא בחלון קטן אבל חלון גדול יכול למונעו כיון שהוא דבר של קביעות וכ"ש בפתח שהוא קביעות יותר:

ולכאורה הי' ללוי טענה אחרת לזכותו דכיון דבשטר מכירה כתוב דשניהם אינם רשאים לבנות שום בנין על פליאץ הזה, ואינו מיוחד להם כ"א לדריסת הרגל והובלת משאות א"כ לא יהא שייך בו לעולם היזק ראיה אחרי שגם השני לא מצי לעשות שם תשמיש צנוע כיון דבנין אינו רשאי לבנות שם ואיזה תשמיש צנוע יוכל לעשות שלא בבנין המוקף כתלים, וא"כ אפי' כשיוגדר הפליאץ מה היזק ראיה שייך בזה, אבל באמת שגם זה אינו כלום, דמה בכך שאינו יכול לבנות בנין, מ"מ יכול לעשות שם תשמיש צנוע בחצר גופא כיון דיהי' סתום מכל צד, וכל החצירות הנזכרים בשו"ע משמע דבגוף החצר הוי ההיזק בלא הבנין ועיין בתשובת רעק"א סי' קנ"ב כיו"ב, וגם יוכל להוביל משאות סחורה כזו שיזיק בראיה, ועוד דהא תינח אם הי' רוצה לפתוח חלון שאין בזה אלא משום היזק ראיה לחוד אבל בפתח לבד היזק ראיה איכא נמי טעם דברבוי הפתחים יתרבו הנכנסים כמבואר בחו"מ שם, וגדולה מזה נראה שאפי' הי' דבר כזה שאין שותף יכול למחות על שותף השני לעשות בחצר השותפות אפ"ה ר' לוי דנן אינו רשאי לעשות מצד שבכתב המכירה כתוב בפירוש שלא לעשותה ואדעתא דהכי קנה הבית וירד לשותפות עם השותף השני שלא לפתוח שום פתח בצד כותל זה, א"כ דל חצר השותפין מזה אכתי אינו רשאי לעשות כן מצד שהתחייב בפירוש ע"ז וכל תנאי שבממון קיים ולכן אפי' בדבר כזה ששארי שותפין בחצר אינם יכולים למחות, אפ"ה הכא לאו מדין שותף כ"א מצד התנאי שביניהם רשאי למחות בו שלא יעשה שום דבר נגד תנאי המפורש שביניהם והדין פשוט כמ"ש ואין להאריך:

והנני ידידו המברכו בברכת אהרן וואלקין:

תוכן העניינים

שות זקן אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה