אור ברסלב
שות זקן אהרן ח"א אה"ע › סימן צז

שות זקן אהרן· הרב אהרן וואלקין

ח"א אה"ע · סימן צז

סימן צו

ב"ה יום ב' סיון תרפ"ט פינסק. שלו' וברכת החג לכבוד הרב וכו' מהור"ר יעקב זאלצמאן שליט"א הגאב"ד בדעמבראוויץ. על שאלתו דבר החליצה ששנים משלשה דיינים העקריים היו קרובים ול"ז שני בשני, והנה לית דין צריך בושש שחליצה זאת פסולה, ומשנה מפורשת הוא ביבמות ר"פ מצות חליצה, מצות חליצה בשלשה דיינים ושלא יהיו קרובים זל"ז, וגם בספרי איתא ומנין פסול קרובים בדיינים כמו בעדים אמרה תורה הרוג עפ"י עדים הרוג עפ"י דיינין מה בעדים לא יהי' שום קורבה אף דיינין לא יהי' שום קורבה, ואפשר גם לתת טעם לזה, דהא שני קרובים אין מונין להם רק אחד דכחד חשיבי וכמ"ש הריב"ש סי' תי"ג הובא במ"ל הלכות עדות פט"ז, וכ"ה ברש"י יבמות דק"ד במשנה נמצא אחד קרוב ופרש"י ונשארו ב', וא"כ אם בהדי הנך ג' דיינים הוי שנים קרובים דאין מונין להם אלא אחד, תו ליכא בזה אלא שני דיינין, ומצות חליצה הא לא הוי פחות משלשה כמפורש במשנה שם ולית מאן דסובר שיועיל לדין חליצה בפחות מג', דאין הלכה כאותו הזוג ר"ש ור' יוחנן הסנדלר דמכשירין וכמבואר בש"ע שם, ואפי' דיעבד אם עבוד חליצה בתרי פסולה כמ"ש הרא"ש שם:

וגדולה מזה נראה ברור לדינא דאם נמצא אחד מהשלשה קרוב דבטל כל הב"ד וכמו לגבי עדים דכשנמצא אחד קרוב דבטל כל העדות הוה"ד לגבי דיינים, ואע"ג שהאחרונים נחלקו בדין זה אם גם בדיינים אמרי' הכי ועיין במ"ל פט"ז מהלכות עדות ובקצוה"ח סי' ל"ו, ובמ"ל שם הוכיח מלשון רש"י דיבמות דק"ד חלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד קרוב או פסול חליצתה פסולה, ופרש"י דהדר הוי להו שנים אלמא דלא נתבטל כל הב"ד ע"ש, אכן אפי' לו נניח שדעת רש"י כן הוא דבדיינים לא אמרי' דבשביל הפסול נפסלו גם הכשרים, אבל לדינא ודאי דלא מצינו למיפסק כן אחרי שגדולי הפוסקים הראשונים סברי להיפך, דבדרכי יוסף חחו"מ סי' ז' הביא תשובת הרשב"א מ"ש בתשובה כת"י כלל ה' סי' ס"א דאפי' לשמואל דס"ל דשנים שדנו דיניהם דין אם דנו ג' וא' קרוב כיון דמקצת ב"ד פסול בטל הדין דומיא דעדים ע"כ, ודברי הרשב"א הללו לא ראו כל האחרונים שחולקים בדין זה, גם בתשובת פאר הדור והרמב"ם סי' ק"פ מפורש שדיינים שווים לעדים בכל דבר ואם נמצא בהם קרוב או פסול הכל בטל, וכיון שהרמב"ם ורשב"ם בחדא שיטתא קיימי ודאי דקם דינא הכי, ובשגם שמרש"י גופא אין שום ראיה דסובר להיפוך, דהנה לשון המשנה ביבמות שם כך הוא חלצה בשנים או בשלשה ונמצא אחד מהם קרוב או פסול חליצתה פסולה ר"ש ור' יוחנן הסנדלר מכשירין, ומלשון זה מוכח להדיא דהני תרתי דינים חלצה בשנים או בשלשה ונמצא קא"פ, טעם פסולייהו אחד הוא משום דליכא ב"ד של ג', דאי נימא דבחלצה בשנים יהי' הטעם משום דליכא ב"ד של ג' ובנמצא קרוב או פסול משום דליכא ב"ד כלל, לא הו"ל למיכללינהו בחד בבא ומדכללם התנא בחד בבא מכלל דגם טעם פסולייהו חד הוא משום דליכא ב"ד של שלשה, ומחמת זה הי' מוכרח רש"י לפרש בנמצא קרוב או פסול נמי מטעם דבצר להו חד ולא נשאר כ"א תרי ובמשנה גופא יש לפרש בתרי אנפי, א) עפמ"ש הגינת וורדים כלל א' סי' ב' דהא דדייני חליצה פסולים כולם אם נמצא אחר קרוב או פסול היינו דוקא כשהדיינים הכשרים צירפו אותו להתוועד יחדיו אבל אם הם לא צירפו אותו אלא שהוא יושב עמהם ע"ד עצמו אף שהוא מתכוון להיות דיין לא בטלי הכשרים על ידו, והוכיח כן ממ"ש הטוחו"מ סי' ל"ו בשם הרא"ש וכ"פ המחבר שם שאם הזמין המלוה עדים כשרים ועמדו שם קרובים או פסולים אפי' אם כיוונו להעיד ובאו והעידו בב"ד לא נתבטלו עדות הכשרים כיון שייחד את עדיו לאו כל כמינייהו להפסיד לזה, והרי למדנו דכשיש בירור דלא הזמין הפסולים לאו בדידהו דעדים תליא מלתא אפי' שהקרובים כיוונו להעיד, וה"נ בדיינים אם הדיינים כשרים מבררים ביניהם שאינם מהוועדים עם הקרוב ואף שהוא חושב להצטרף עמהם לאו כל כמיני' ע"ש. ולפ"ז י"נ נמי דהמשנה מיירי בכה"ג שהכשרים ביררו ביניהם שאינם מתוועדים עם בקרוב ולכן לא מיפסל החליצה כ"א מטעם דאינם אלא תרי אבל לא מטעם דבטלו כולם, ב) י"ל כשיטת הרי"ף הובא בחו"מ סי' ל"ו דגבי עדים נמי כשהכירו הכשרים בהפסולים הוא דבטל כל העדות אבל אם לא הכירו בהם לא בטלו הכשרים, והוה"ד לגבי דיינים דילפי' מעדים, וי"ל דהמשנה מיירי כשלא הכירו בקורבתו דשלישי ולכן לא מיבטל עדותם, עכ"פ איך שיתפרש המשנה, לדינא ודאי דקי"ל שגם לגבי דיינים בטלו כולם כשנמצא אחד קא"פ וכמפורש ברמב"ם ורשב"א הנ"ל, ואין ספק אם האחרונים הוו חזי לדברי רמב"ם ורשב"א הוו הדרי ממחלוקתם בזה, ובמה שכתבתי אין מקום עוד גם לטענה שניה שטען כ"ת דנצרפו היינו תרי דייני הצירוף שיושבים למילוי בהדי דיינים הכשרים ואכתי יהי' בזה ב"ד של שלשה כשרים, דלמ"ש הנהו שנים שמוסיפין למלויי בהם חמשה כיון דמתחלה לא נבררו שנים הללו לדיינים אלא למלויים בעלמא וגם היכירא עבדי בהו שאינם דיינים, שאינם יושבים כ"א במקום מיוחד רחוק מן הדיינים ולא בשורה אחת עם הדיינים ודאי דלא הוה שם ב"ד עליהם אפי' אם הם היו מתכוונים להיות דיינים, כ"ש בכה"ג דנ"ד שדיינים הנוספים גופייהו אינם מכוונים כלל להיות דיינים אמיתיים, ועיין בב"ש סי' קס"ט דדייני הצירוף אינם מצטרפים, וממ"נ אם דייני הצירוף אינם נחשבים לב"ד שוה עם הדיינים האמיתיים העקריים היאך הם יכולים להצטרף כעת עמהם אחרי שדיינים העקריים שבדידהו תליא מלתא לבחור את אשר יבחרו לא בחרו בהם והרחיקום מאתם לישב במקום מיוחד, ואי נימא שבכ"ז אפשר לצרף אותם ומשום דגם הם נחשבים ב"ד שוה עם הדיינים האמיתיים א"כ כי נמצא אחד קרוב יפסלו גם הנוספים, דכל עיקר הטעם מה דבנוספים אין פוסל קורבה או שאר פסול ולא אמרי' דכיון דאית בהו פסול יגררו לפסול גם לדיינים העקריים, היינו משום שאינם בחבור אחד עם העקריים וכמש"ש הב"ש אבל אם היו בחבור אחד אז הוי פסלי' לכל הב"ד אם הי' נמצא פסול גם בנוספים לבד וכמ"ש הריטב"א ביבמות שם דמשו"ה אמר רב שמואל גר אנא ופסול הוא אע"ג שלא הי' כ"א מדיינים הנוספים דהיינו משום דלכבודו של רב שמואל לא הקצוהו להרחיקו מהב"ד האמיתיים אלא נתוועדו להיות בחבורה אחת עמו ולכן אע"פ שהי' מהנוספים אפ"ה פוסל קורבה ופוסל גם לכל הב"ד ע"ש, ולכן נ"ל ברור לדינא דבנ"ד החליצה פסולה ועיין בפ"ת אה"ע שם שהביא בשם הישועות יעקב בעובדא כה"ג ששנים מג' הדיינים היו שני בשני ולא עלה על דעתו לצרף הנוספים, יתן ד' שלא יצטרכו בנות ישראל לחליצה ויבום ושלום על דייני ישראל:

כנפש המברכו בברכת אהרן וואלקין. חלק חושן משפט:

תוכן העניינים

שות זקן אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה