אור ברסלב
שות די השב יורה דעה › סימן טו

שות די השב· רבי דוד בונאן

יורה דעה · סימן טו

סימן יד

אלמנה שבאת לגבות כתובתה ואין שטר כתובה יוצא מתחת ידה דקי"ל כמו שפסק מרן בש"ע בא"ה סי' ק' ס"ו דאינה גובה אפי' עיקר הכתובה ונראה פשוט דבכה"ג נמי אין לבניה כתובת ב"ד כיון שאבדה כתובתה אך יש להסתפק לפי המנהג שהנהיגו ב"ד פה העידה דאלמנה שאין שטר בתוכה יוצא מת"י מגב' לה סך ידוע וכן הנהיגו ב"ד שלפנינו בכה"ג אם מגבי' לבנין דכרין לפחות אותו הסך הידוע שמגבין לאלמנה עצמה כשאין שטר כתובה יוצא מת"י ונראה דלא זכו בכב"ד כל עיקר חדא דאעיקרא כב"ד היא תקנת חכמים ובכה"ג הוי כמו תקנת' לתקנת' כיון דאעיקרא מה שגובה אותו הסך הידוע אינו אלא לפי מה שתיקנו והנהינו. וכה"ג כ' ה' בית יהודה במנהגי' דקי"ג ע"ד וז"ל וכתובת בנין דכרין לדידן אינה נגבית אלא מן הקרקעו' אע"ג דתקנת הגאונים לגבו' הכתובה אף מהמטלטלין כיון דכתובת ב"ד היא גופה תקנה לא עבדי' תקנתא לתקנת' ע"ש איברא שדבריו תמוהים שהרי ב' הרמב"ם פט"ז מה"א תיקנו הגאונים שבכל הישיבות שתהא האשה גובה כתובתה אחרי מות בעלה אף מהמטלטלין ופשט' תקנה זו ברוב ישראל וכן שאר תנאי כתובה כולן ככתובה חוץ מכב"ד שלא מצאנו מנהג ירושת' פשוט בכל הישיבות לפיכך אני אומר מעמידים אותה על דין התלמוד וכו' ע"ש הרי מבואר דהוי מטעמא דלא פשט' דין כב"ד בכל הישיבו' הא אם פשט' בכל הישיבות הוה מגבי' לה אפי' ממטלטלין כתקנת הגאונים ולא הוי תקנת' לתקנת' דודאי הגאונים תיקנו על כל תנאי כתובה ככתובה לגבו' מהמטלטלין אלא משום שלא פשט' דין כב"ד בכל הישיבות וכו' וכבר תמהנו עליו בזה במ"א ומ"מ בנדון דידן ודאי חשיב תקנת' מה שמגבי' לאלמנה הסך הידוע כדי שלא תצא האלמנה בפחי נפש ובידים ריקניות אבל לא לענין כב"ד דהוי כעין תקנת' לתקנת'. ועוד דדלמא אם היה שטר כתובה אפשר שכתובתה היא מרובה ולא ימצאו בנכסים מותר דינר דקי"ל אם אין שם מותר דינר והו"ל ספקא ומספק' לא מפקי' ממונא. ואפילו תפס מפקינן מניה כיון דאינו זוכה אלא מכח תקנת חכמים שתיקנו כתובת ב"ד ובמקום תקנה בכה"ג לא מהניא תפיסה וכמ"ש הפוסקים ע"ש:

תוכן העניינים

שות די השב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה