אור ברסלב
שות די השב יורה דעה › סימן ב

שות די השב· רבי דוד בונאן

יורה דעה · סימן ב

סימן א

יש לעמוד כמאי דאפליגו רש"י והתוס' ושאר פוסקי' אי ריאה הוי בכלל בני מעים בלשון אמוראים או לא.

הנה התוס' בפ' אלו טריפות דנ"ד ע"א בד"ה אילימא וכו' חלקו על רש"י וס"ל דנהי דבלשון משנה או ברייתא הוו ריאה וכבד בכלל בני מעים בלשון אמוראי לא הוו בכלל ע"ש ומדברי הרשב"א בתשו' סי' ר"ג מבואר דס"ל כדעת רש"י דריאה היא בכלל בני מעים בלשון אמוראים כמו שהוכיח מהר"ם מלובלין בתשו' סי' ס"ו ע"ש וקשה דמדברי הרשב"א בחי' בפ' א"ט דף נ' גבי מקיפין בבני מעים מבואר בהדיא דהסכים לדברי התוס' דאין הריאה בכלל בני מעים בלשון אמוראים ע"ש. איברא דהרשב"א גופי' בחי' בפ"ק דחולין דף ט' אההיא דר"ה דאמר דבהמה בחזק' איסור וכו' חלק ע"ז וס"ל דריאה בכלל בני מעים עש"ב ועיין בס' הארוך מש"ך סי' ט"ל דעמד בסתירת דברי הרשב"א בחי' ע"ש ולא זכר תשו' הרשב"א הלזו ועיין עוד להרשב"א בחי' דמ"ט בד"ה ואמ' רב משרשיא דס"ל דריאה הוי בכלל והוא תימא דבסמוך ונראה בדף נ' ס"ל להפך וצ"ע:

והנה הרשב"א שם כתב בשם רבי יצחק הלוי שאי' ריאה בכלל בני מעים וכדאמרי' לקמן מקיפי' בבני מעים ורי"א מקיפי' בריאה אלמא ריאה לאו בכלל סתם בני מעים היא ואמרי' נמי לקמן אין מחזיקי' דם בבני מעים ואין ריאה בכלל כדאיתא התם ומטעם זה היה אוסר בהמה דנאבדה הריאה שלה קודם בדיקה לפי שהריא' עלולה אצל הסרכות ואינו מחוור דודאי אף ריאה בכלל בני מעים ובני מעים כלל הן לכל מה שיש במעי בהמה וההיא דאמרי' אין מחזיקי' דם בבני מעים אדרבה משם ראיה לזה מדאמרי' עלה תרגמא בכרכשא והדרא דכנתא עכ"ל ולא ידענא מה יענה בראיה קמייתא דמייתי מהר"י הלוי מההיא דמקיפי' בבני מעים ורי"א מקיפים בריאה דאלמא דריאה לאו בכלל בני מעי' ויותר יש לתמוה על הרא"ש בפ' א"ט סי' ל"א בההיא סוגיא גופה דמקיפי' בבני מעים וכו' וז"ל כתב בה"ע דה"ה בלב וקרקבן דאינהו בני מעים איקרו כדאמ' לקמן גבי נחמרו בני מעיה וכו' ור"י פי' לקמן דנהי דבלשון משנה וברייתא הוי בכלל בני מעים בלשון האמוראים לא הוי בכלל בני מעים כדאמרי' לקמן גבי נפולה וכו' וכ"ן גבי דרוס' וכו' ע"ש והוא מדברין התוס' שם דנ"ד ע"א ע"ש ואמאי לא הכריח כן מסוגיא דשמעתי' דקאי בה מדאמרי' מקיפי' בבני מעים ורי"א מקיפין בריאה וכן הק' הרשב"א שם דף נ' והר"ן ע"ש וצ"ע:

ומה שהביא ראיה מהר"י הלוי מההיא דאמרי' לקמן אין מחזיקי' דם בבני מעים ואין ריאה בכל אינו מובן דבלא"ה התם בני מעים דנקט לאו אכל בני מעים דאמרי' תרגמא אכרכשא ומעייא והדרא דכנתא הרי דכנתא גופה אפקה מכלל בני מעים ואע"ג דהיא מבני מעים וה"ט משום דכנתא יש בה דם וכ"ש ריאה ולב וכבד דיש בהם דם וא"כ מאי ראיה מייתי מהתם. ומה שדחה הרשב"א לזה דאדרבה משם ראיה לזה מדאמרי' עלה תרגמא אכרכשתא והדרא דכנתא יש לתמוה דלעולם איכא למי' דאין ריאה בכלל ומה שהוצרך לפ' התם הוא לומר דאפי' בבני מעים גופייהו אין הכנתא בכלל אע"ג דהיא בכלל בני מעים ושו"ר בס' הארוך מש"ך שעמד בזה ויש לתמוה עליו שלא עמד בראיית מהר"י הלוי:

וראינו לה' תורת חיים בחולין דנ"ד שכתב על דברי התוס' שכתבו דבלשון אמוראים ריאה לב וכבד וקרקבן לאו בכלל בני מעים נינהו ולפמ"ש הטור י"ד סי' ק"י הר"ר יאודה הורה על קרקבן טריפה שנתערב באחרים שהוא בטל דלא הוה ראויה להתכבד כדאמרי' דבני מעים דאוכליהון לאו בר איניש לאו ראיה היא דהא דאמרי' דבני מעים אוכליהון לאו בר איניש לאו משנה וברייתא היא דלא הוי קורקבן בכלל את"ד ולדבריו דברי הטור קשיין אהדדי דבסי' ק"י סתם כדברי הר"ר יאודה דקרקבן הוי בכלל בני מעים ואלו בסי' נ' פסק כדעת הרא"ש דבני מעים לא הוי אלא כרס ודקין אבל לא כבד לב וטחול וקרקבן ע"ש. ובר מן דין אעיקרא לא ראה סוגיא בדוכתה בנדרים דנ"ד דקאמר וכן היה רשב"ג אומר קרבים לאו בשר ואוכליהם לאו בר איניש ע"ש והשתא את"ל דקרביים היינו נמי כאלו אמר בני מעים מ"מ לשון ברייתא היא וא"כ כל מה שיש במעי בהמה הוי בכלל. ומ"ש עוד ה' הנז' מיהו קשה לפי' דבפ' כל הבשר איתא א"ר משרשיא אין מחזיקי' דם בבני מעים וכו' כבר כתבנו כן בשם הרשב"א ומה שיש לעמוד עליו:

תוכן העניינים

שות די השב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה