שות די השב· רבי דוד בונאן
חשן משפט · סימן יד
כתב הטור סי' צ"ט ס"ז בשם תשו' הרא"ש וז"ל ראובן השביע לשמעון שבוע' זו כתקנת הגאונים ולא השביעו להבא ואח"כ תבעו לוי ששטרו מאוחר והשביעו להבא מה שירויח יתר על ההוצאה הראויה לו ואח"כ בא ראו' המוקדם להשביעו גם להבא ואומ' שכבר נשבע לתתו ללוי וטען ראובן כי שטרו מוקדם והוא יקח תחלה לא שייך קדימה בדבר שלא ב"ל ועתיד לבא לאח"ז ואם לא שנשבע היו חולקי' וכיון שנשבע לתתו ללוי חייב לקיים שבועתו ע"ש ומרן הב"י לא הראה מקום תשו' זו והיא היא התשוב' שהביא מרן בר"ס ס' בשם ס' חזה התנופה שהוא קיצור תשו' הרא"ש כ"י וכעת נדפס חזה התנופה בס' חיים שאל ח"ב ותשו' הנז' היא בסי' מ"ג ע"ש. והנה הכנה"ג שם בסי' ס' הגב"י אות ג' הק' דמאי אכפת לן משבוע' הלוה. כיון שמחמת הדין חולקי' בשביל שנשבע הלוה יפסיד המלוה המוקרם ע"ש מה שנדחק לתר' והנה הרא"ש בתשו' כלל ל"ח סי' ו' כ' על ראובן שהיה לאשתו קרקע של נ"מ ונתחזק עליו שטר לשמעון ואחר ללוי ולשמעון שהוא הא' לא נתחייבה לו האשה עם ראובן בעלה בשטר וללוי שהוא המאוחר נתחייב' ומת' בחיי בעלה מי קודם לגבות והשיב הרא"ש דלוי המאוחר גובה ולא שמעון כיון שלא נתחייב' לו האשה החיוב שנתחייב לו ראובן אינו כלום שאינו יכול לשעבד נ"מ של אשתו לאחרי' אבל לוי שנתחיי' לו גם האשה גובה וכו' כיון שהיא נתחייב' לו לא פקע שעבודו אע"פ שמת' בחיי הבעל ואע"פ שהבעל שעבד לשמעון המוקדם כל מה שעתיד לקנות וכו' מ"מ הרי סילק עצמו ועשה דבר שלא בא לכלל ירושה ושעבוד דאקני לא חל אלא לאחר שיבאו הנכסי' לידו עכ"ל ולפ"ז ניחא דכיון שקודם שיבואו הנכסי' ליד ראובן סילק עצמו מנכסי אשתו הרי נעש' דבר שלא בא לכלל ירוש' ושעבוד כי דאקנה לא חל אלא לאחר שיבואו הנכסי' לידו וא"כ הרי נסתלק שעבודו של שמעון וכמו כן אם נשבע לתתו לב"ח המאוחר הרי ע"י שבוע' זו סילק עצמו משעבוד שמעון:
עוד כ' הכנה"ג שם ז"ל שו"ר תשו' הרשב"א הביאה הב"י בסי' ק"ד ס"ג שכ' כדברי הרא"ש בתשו' שהביא הטור בסי' צ"ט וכו' ולטעמיה אזיל שכ' ה"ה בפ"ך מה"מ ורי"ו בנ"ז ח"ב דשעבוד עבוד דאקני כל שלא קנה יכול לחזור בו וכו' ולפ"ז הרא"ש וס' חזה התנופה סוברי' כהרשב"א דשעבוד דאקני בל שלא קנה יכול לחזור בו את"ד ע"ש והנה מה שחשב דס' חזה התנופה והרא"ש זוגא דרבנן נינהו לא היא דספר חזה התנופה הוא מהרא"ש עצמו אמנם אעיקרא בדעת הרשב"א שכתבו כל הפוסקים בשמו ה"ה ורי"ו ונ"י בפ' ח"ה ותשו' הרשב"א שהביא מרן בסי' ק"ד מבואר דס"ל להרשב"א דשעבוד דאקנה כל זמן שלא קנה יכול לחזור בו וזה הפך ממ"ש הרשב"א גופי' בתשו' ח"ה סי' פ"א וז"ל אשה ובעלה שמכרו בנ"מ ומתה האשה בחיי בעלה אפשר שאם היה חוב עליה דבעל מוקדם למכירה זו שהוא גובה מן הלקוחות דאי משום מכירה דידה האשה שמכר' בנ"מ בחיי בעלה לא עשת' כלום ומשום מכירה דידיה ב"ח קודם ע"כ הרי מבואר דס"ל דאינו יכול לסלק שעבוד הב"ח הא' ע"י מכירה וזה הפך דברי הרשב"א עצמו: