שות די השב· רבי דוד בונאן
חשן משפט · סימן טו
יש לחקור במאי דקי"ל בש"ע סימן ק"ד כדעת רב האיי גאון דמלוה בשטר ומלוה ע"פ מוקדמת מלוה ע"פ קודמת לגבו' מב"ח ע"ש אם המלוה ע"פ קודמת למלוה בשטר מאוחרת בתורת משכנת' ואת"ל דמלוה ע"פ הקודמ' קודמת לגבות נמי ממשכנת' אכתי יש להסתפק אם היתה מלוה בשטר באפותיקי מפור' אם בעל המלוה ע"פ המוקדם יכול לטרוף מבעל אפותיקי מפו' שהוא מאוחר:
תשובה הנה הש"ך שם בסי' ק"ד סס"ך כ' דאפי' ר"ה לא מיירי אלא בסתם מלוה בשטר אבל בשעבד לו נכסי' בפי' בשטר מודה ר"ה דהא אמרי' בכל דוכת' דמלוה ע"פ אינו גובה מנכסים משועבדים ומשמ' דאפי אין מכורים רק משועבדים וכו' אך בתשו' הרשב"א סי' תתקי"ד משמ' דאפי' משועב' בפי' מלוה ע"פ מוקדמת קודם וכו' ע"ש ודבריו תמוהים דבפרק השולח דל"ז ע"א גרסי תנן התם השביעי' משמטת את המלוה בין בשטר בין שלא בשטר רב ושמואל דאמרי תרוייהו בשטר שטר שיש בו אחריות נכסים שלא בשטר שאין בו אחריות נכסים וכו' ר"י ור"ל דאמרי תרוייהו בשטר שטר שאין בו אחריות נכסים שלא בשטר מלוה ע"פ אבל שטר שיש בו אחריות נכסים משמט וכו' ע"ש וקי"ל כרב ושמואל וכמו שפסקו הפוסקי' וא"כ בשטר אין לחלק בין שיש בו אחריות נכסים לאין בו כיון דאפי' בשאין בו אחריות גובה ממשועבדים אע"ג שהתו' שם בד"ה שטר שיש בו אחריות נכסים וכו' כתבו וז"ל הא דאמרינן לעיל דאונס וכו' שזקפ' במלוה משמטי' ומפ' דהיינו משעת העמד' בדין אע"ג דמשעבד בדין גבי ממשעבדי וכו' מ"מ אלים טפי כשמפורש שעבוד בשטר עכ"ל היינו דוקא לר"י ור"ל דאמרי התם דשטר שאין בו. אחריות נכסי' משמט אבל שטר שיש בו אחריות נכסי' אינו משמט א"כ לדבריהם דר"י ור"ל ע"כ לחלק בהכי אבל לרו"ש דקי"ל כותייהו אין לחלק דבין בשטר שאין בו אחריו' בין שיש בו אחריו' בתרייהו משמט:
איברא דאפשר לומר דאפי' לר"י אין חילוק בשטר שאין בו אחריו' נכסי' לשטר שיש בו אחריו' נכסי' דכולהו חשיבי משעבדי והוא דאיכא למידק בדברי התוס' דאמאי הוצרכו להק' מאונס ופיתוי דתיקשי להו הכי מגופה דשמעת' דמחלקי ר"י ור"ל בין שטר שאין בו אחריות לשטר שיש בו אחריות והשתא ק' דהא אפי' בשטר שאין בו אחריו' נמי קי"ל דגבי ממשעבדי ותירוצם שתי' לההיא דאונס וכו' אתי נמי הכא דמ"מ י"ל דאלים טפי בשמפורש שעבוד בשטר ואפשר לפ' דבריהם כלפי מאי דאמרי' בירוש' רפ"י דשביעי' עלה דמתני' דקתני שביעי' משמטת את המלוה בשטר וכו' והביאו הר"ש דפריך ויעשה כמלוה על המשכון ולא יהא משמט אר"י בשטר שאין בו אחריות נכסי' וכר"מ דס"ל אחריו' לאו ט"ס ע"ש והשתא איכא למימר דר"י מוקי למתני' כר"מ ומש"ה שטר שאין בו אחריות משמט משום דלא גבי ממשעבדי משום דס"ל דאחריות לאו ט"ס אבל שטר שיש בו אחריות כיון דגבי ממשעבדי אינו משמט דהו"ל כמלוה על המשכון ולפ"ז ניחא דלא קשיא להתוס' אלא מאונס וכו' דגבי ממשעבדי ואפ"ה משמט וא"כ לפ"ז ר"י ור"ל גופי' דמחלקי בין שטר שאין בו אחריות לשטר שיש בו אחריות ה"ד לר"מ אבל לרבנן דס"ל דאחריות ט"ס אין לחלק וכ"ה בירוש' שם דקאמ' את' עובד' קומי ר"י בשטר שאין בו אחריו' נכסי' והורה משמט אר"י מפני שאנו למדי' מן ההלכה אנו עושים מעש' וכתב הר"ש כלומ' מן הדין אינו משמט לפי מה שחולק בין יש בו אחריות לאין בו אחריות דהא כשיש בו אחריות דמי דקסבר ר"י אחריות ט"ס הוא בשטרי מלוה ומ"מ לא רצה לעשות מעשה ע"ש הרי דר"י גופיה הורה בשטר שאין בו אחריות דמשמט:
והנה הרב מהר"א ליב בפי' להירוש' הגיה בדברי הירוש' אתא עובדא קומי ר"י בשטר שיש בו אחריו' והורה דמשמט ע"ש והיא גי' הבבלי ולא ראה שהר"ש הביא הגי' בירוש' כמו שהיא לפנינו אתא עובד' וכו' בשטר שאין בו אחריות וכונת הירוש' היא לפי מ"ש הר"ש ה"ק משום דלפי מאי דמוקי לה כר"מ דוק' בשטר שאין בו אחריות הוא דמשמט משום דס"ל לר"מ דאחריו' לאו ט"ס וא"כ משמ' דלרבנן דס"ל דאחריות ט"ס דכי הדדי נינהו דאפי' בשטר שאין בו אחריות נמי אינו משמט ומ"מ לא רצה לעשות מעשה לומ' דאינו משמט כרבנן משום דאכתי י"ל דאתיא מתני' אפי' לרבנן וס"ל דלעולם בין יש בו אחריות בין אין בו אחריו' משמט וכרו"ש:
אך אכתי איכא למידק בדברי התו' הללו דאמאי לא קשיא להו בדברי רו"ש דקאמרי בשטר שיש בו אחריו' שלא בשטר שטר שאין בו אחריות נכסי' דמאי קמ"ל בשטר שיש בו אחריות דהא בשטר שאין בו אחריו' גבי ממשעבדי ומאי אולמיה דשטר שיש בו אחריות ותירוצם שתירצו א"ש נמי לדו"ש דאפ"ה קמ"ל דלא תימ' דכיון דכתו' בו אחריו' בפי' לומ' דהוי כמלוה על המשכון וכ"כ בפשיטות התי"ט שם ע"ש והב"ח בסי' ס"ז ע"ש מ"מ כ"ז אינו אלא דהוה ס"ד לומ' כן אבל קושט' דמלת' בין שטר שאין בו אחריות מפו' בין שטר שיש בו אחריות מפו' זה וזה שוין ודע דכ' מרן בח"מ סי' ס"ז בשם מהר"י קולון שו' צ"ב דשטר שיש בו אחריות אינו משמט דקי"ל בשטר העומד לגבות כגבוי דמי ע"ש וכבר מרן עצמו בבד"ה תמה עליו שדבריו הפך הפוסקי' ועיין להב"ח והכנה"ג ע"ש והר"ש בפי' דשביעי' כ' וז"ל ובפ' השולח אמ' רו"ש דאפי' בשטר שיש בו אחריות נכסים והתם תניא כותי' דר"י עכ"ל ולכאורה הן דברי תימה דהא ר"י גופיה קאמר התם וכי מפני שאנו מדמי' נעש' מעשה וההיא ב"ש היא והנראה דדעת הר"ש כדעת המרדכי דבהא הלכה כב"ש דשטר העומד לגבו' כגבוי דמי וצ"ע.
עוד כ' הש"ך שוב מצאתי בתשו' מבי"ט ח"ב סי' ע' שכ' בשם החכם ר"א עמ"ש ה"ה רפ"ך מהלכות מלוה שנראה מדברי הרמב"ם שסובר כרבי' האיי שאין חי' בין מלוה בשטר למלוה ע"פ אלא כל הקודם זכה וכו' דאין מדברי הרמב"ם ראיה מדכתב בין מן הלקוחות לא מיירי אלא בשטר ומבי"ט השיב לו ע"ז כי ה"ה סובר דטורף ג"כ בחוב ע"פ כמו שסובר הרשב"א בפי' וכ"כ רב האיי בתשו' וכיון שסתם הרמב"ם ולא חי' נר' שסובר כדבריה' עכ"ל ודבריו תמוהי' דאין ה"ה ושום פוסק סובר דטורף ג"כ ב"ח ע"פ דהלכה פשוטה במשנה וש"ס וכל הפוסקי' דאינו טורף את"ד ע"ש והיותר תימה דהמבי"ט עצמו בח"ג סי' קפ"ד כ' וז"ל ואפי' מלוה ע"פ היא נכללת בחי' זה בשאין דין קדימ' שהרי כ' מ"מ בפ"ך מה' מלוה כי ממ"ש הרב כל שקדם חובו גובה תחלה שנר' מדבריו שאין חי' בין מלוה בשטר למלוה ע"פ אלא כל הקודם זכה וכ' שכן דעת הרשב"א וד"ה ואין חילוק בין מלוה ע"פ לשטר אלא לענין לקוחות שאין למלוה ע"פ קול כמ"ש המפ' עכ"ל הרי דהמבי"ט עצמו כ"כ לדעת ה"ה והרשב"א ור"ה דאין ב"ח בע"פ טורף מהלקוחו' ואפשר ליישב דברי המבי"ט בדוחק דמ"ש שטורף ג"כ בחוב ע"פ היינו שטורף מהמשועבדי' שנשתעבדו למלוה בשטר:
ולעיקר קושית הר"א הנז' ע"ד ה"ה י"ל בפשיטות דס"ל לה"ה דהרמב"ם מיירי בין במלוה ע"פ בין במלוה בשטר דכל הקודם גובה תחלה ולגבי מלוה ע"פ כ' בין מן הלוה עצמו ולגבי מלוה בשטר כ' בין מן הלקוחות וכ"כ הכנה"ג בהגב"י אות מ"א ע"ש ומ"ש ה"ה וכן נראה מדברי רבי' ולא כ' וכן דעת רבי' עמ"ש הכנה"ג שם ובפשיטות י"ל משום דאפש' לפ' דברי הרמב"ם דלא מיירי אלא במלוה בשטר מדכתב בין מן הלקוחות אבל במלוה ע"פ לא מיירי כלל ואפשר דס"ל כדעת הר"ן ושאר פוסקי' דס"ל דאפי' כששתיה' ע"פ אין דין קדימה בהן לכך כ' ה"ה וכן נרא' מדברי רבי' דמסתמיות דבריו שכ' כל שקדם חובו וכו' נר' דבכל מין חוב קאמר בין בע"פ בין בשטר:
ולענין נ"ד אפש' דבאפותיקי מפו' אפי' לדעת רב האיי והרשב"א דס"ל דאפי' בשטר שיש אחריות נכסי' מפו' אפ"ה מלוה ע"פ מוקדמת קודמת לגבו' מ"מ באפותיקי מפו' מודה הרשב"א דאין מלוה ע"פ מוקדמת גובה הימנו דהא קי"ל בח"מ סי' קי"ז דבאפותיקי מפו' אם שטפה נהר אינו גובה משאר נכסי' ואם מכרה לאחר ובא ב"ח זה לטורפה אינו יכול לסלקו בדמי' מאחר שהתנה עמו שלא יהיה לו פרעון אלא מזה וכל כי הא ודאי חשיב' כמכורה ואין ב"ח ע"פ יכול לגבו' ממנה כיון דמלוה ע"פ אינו גובה מן הלקוחו' וכן מתבאר מדברי הרב זרע יעקב בתשו' סי' נ"ה דפשיטא ליה מלת' דבאפותיקי מפו' אין ב"ח ע"פ גובה ממנו שנסתפק במשכנת' אם כ"ח בע"פ גובה ממנה לדעת רב האיי גאון וכ' דמלוה ע"פ מוקדמת קודמת לגבות קודם שטר משכונה וכו' וכיון דבהדיא אמרו תקנה הלקוחות משכונה ואפותיקי סתם לא הוי בכלל לקוחות דהרי אם שטפה נהר גובה משאר נכסי' וכו' ואפי' אם לא נמצא ללוה ממה לגבו' טורף מן הלקוחות וכו' ע"ש מבואר דפשיטא ליה דבאפותיקי מפו' דקי"ל דאם שטפה נהר דאינו גובה משאר נכסים גם אם מכרה לאחר אינו יכול לסלקו בדמים מש"ה אין בע"ח ע"פ מוקדם גובה ממנה וע"כ דה"ט משום דחשיב' ליה כלוקח:
ואפשר לצדד ולומר דכמשכנת' נמי באתר' דלא מסלקי אין ב"ח ע"פ מוקדם גובה ממנה שהרי כ' הרשב"א בתשו' סי' תתקפ"א והביאה מרן הב"י בח"מ סי' ס"ז וז"ל שביעי' משמטת אפותיקי מפו' ודלא כדברי הרב דהא בפ' אז"נ לא אשכחנא דלא תשמט אלא באתרא דלא מסלקי וכו' עכ"ל ותשו' זו הנה באה באורך בח"ה סי' ר' וז"ל ומ"מ ע"ד האמת אין דבריו נכונים במה שפסק אלא אפי' סיים לו שדה בהלואתו לא נעשה בו מעשה להקל שהרי חשש ר"י ואמ' וכי מפני שאנו מדמי' נעש' מעשה ואי משום הברייתא דלמ' ההיא ב"ש היא וכיון שכן אכולהו מתניתא איכא למיחש דלמ' הן כב"ש והיינו נמי דר"פ ור"ה ברי' דר"י דלא משכחי משכנת' דלא משמט' אלא באתרא דלא מסלקי בלחוד דהיא כמכורה אצלו לזמן הא בעלמא לא ואפי' עשאה אצלו אפותיקי מפו' וכו' משום דאכתי אינה גבויה היא אצלו ולא כמכורה היא אצלו עכ"ל הרי דס"ל להרשב"א לענין שמטה דבייחד לו שדה דהיינו אפותיקי מפו' שביעי' משמטתו אבל משכונה באתרא דלא מסלקי אין השביעי' משמט' וא"כ כיון. דאפי' באפותיקי מפו' אין ב"ח ע"פ גובה ממנה כ"ש במשכנת':
איברא דיש לעמוד בזה ממ"ש הרשב"א הביאו ה"ה בפי"ח מה' מלוה דין ג' משכנת' דינה כדין אפותיקי סתם ע"ש וכ"פ הטור ומרן סי' קי"ז ע"ש וא"כ היכי כ' הרשב"א דמשכנת' עדיפ' מאפותיקי מפו' לענין שמטה ואפשר לומר דה"ד לענין שמטה ולענין ב"ח ובכור משכנת' חשיב' כמכורה לגמרי כיון דלא מצי לסלוקי ליה בזוזי אע"ג דלשאר עניינים כגון שטפה נהר לא חשיב' כמכירה גמורה כיון שאין למלוה קנין בגוף הקרקע אלא דוקא לפירו' ודלא כה' זרע יעקב שם דדעתו נוטה דב"ח ע"פ מוקדם גובה ממשכנת' מטעמ' דאם שטפה נהר גובה משאר נכסי' והא דגבי בכור נוטל בה פ"ש באתר' דלא מסלקי לאו משום דהוי מכד גמור דא"כ אמאי כ' הרשב"א בתשו' והביאה מרן בסי' רע"ח דסבור הלוה נוטל בה פ"ש כשיפדו אות' והא מכירה גמורה היא אלא ודאי שעבוד בעלמא הוא דאית לי' אלא דאלים שעבודי' מב"ח דעלמא וכו' ע"ש וכבר כ' הרשב"א בח"ה סי' ר' דהיא כמכורה אצלו לזמן וכ"כ עוד שם בתשו' סי' ר"ט דהויא מכירה גמורה ודמיא ממש למוכר שדהו ביובל ע"ש וכיון שכן נרא' פשוט דאין ב"ח ע"פ מוקדם גובה ממנה. ומה שהכריח ה' זרע יעקב סי' נ"ג מההיא דפ' מציאת האשה דס"ט ע"א ע"ש עיין לה' פני יהושע בחי' שם ודוק: