אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ד חלק יורה דעה › סימן נב

שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק יורה דעה · סימן נב

סימן נא

ע"ד ריאה שהי' כל צד ימין מחובר בלי הפרש. רק הי' ניכר סדקים וסמפונות לכל אחד. אבל מה שאפשר לחשוב לארו"ע היתה קטנה מאונא האמצעית. ומתחתיה יצאה אונא שתוארה ממש כארו"ע. ולא היתה בדרי. רק תחת בליטת האונות מהריאה. ועמדה בשורש אחד עם הורדא. ולא היתה בגובה בשורש אחד. רק במשך הריאה נראה שיוצאים ממקום אחד. וכידוע שמצוי כן:

הנה מה שאין הפרש בין האונות מפורש בר"ס ל"ה שמנהגינו לסמוך על סדקים או על סמפונות. ומה שהארו"ע תהי' קטנה לפי מצב הסדקים. מפורש בש"ך סימן ל"ה סק"ה שהמהרש"ל ועוד אחרונים כתבו שאין להחמיר בחליף זה. והב"ח כתב להקל בהפ"מ. ועוד נהי דבסדקים נראה שהארו"ע קטנה אבל אם נלך אחר הסמפונות נוכל לומר שהארו"ע גדולה כראוי דהא קיי"ל בסימן ל"ה ס"ה שאין הולכים אחר סדקים להחמיר וע"ש בש"ך סקל"ב. ואף אם יש עוד סמפון סמוך לסמפון שחושבין אותו לארו"ע. מ"מ הרי בודאי יש בהאומא כמה סמפונות ונוכל לחשוב את הסמפון הראשון שלצד האומא שהוא ג"כ מהארו"ע רק בנ"ד מוכח גבול הארו"ע לצד האומא ע"י מקום עמידת הורדא שלא יהא שינתה מקומה. שטריפה. ועכ"פ בלא"ה לא הוי רק חליף שכשר בהפ"מ לכו"ע. וגם שינתה מקומה בורדא כשר לדעת המכשירים בחסרה הורדא ע' בפוסקים. וא"כ בנ"ד יש להכשיר אף שלא בהפ"מ. דהא לדעת המכשירים בשינתה מקומה אין כאן חליף כלל. ואף שאנו נוהגים להטריף בשינתה מקומה. מ"מ יש לצרף זה להכשיר בחליף כנ"ד שאין נזכר בש"ס אף שלא בהפ"מ:

ומה שיש אונא אחת שלא בדרי. ה"ז יתרת מקמא שאנו נוהגין להכשיר כיון שמושרשת יפה. וליתרת ורדא אין לחוש כיון שאין לה תואר ורדא. וגם אינה עומדת במקום הורדא דהרי הורדא עומדת במקומה הראוי לה. ולא מיקרי בנ"ד שורש אחד עם הורדא כיון שאין כאצבע בגובה וע' חיבורי ח"ג סי' מ"ז שזה מברר שזה אחת ונחלקה לשנים. רק אם היה במשך אצבע ולא בגובה אמרינן שנתעקמה ע"ש. ואף שהבאתי שם דעת האחרונים שבהפ"מ כשר אף במשך אצבע. היינו רק לענין להקל אבל לא להחמיר לחשוב לורדא עי"ז שהיא בשורש אחד במשך. וכמ"ש הש"ך סי' ל"ה סקל"ד. והרבה פעמים שהארו"ע נראה כאלו היא בשורש אחד במשך עם הורדא. ולזה בנ"ד כיון שאינה עומדת במקום הורדא. וגם אין לה צורת ורדא. אין זה יתיר ורדא. וגם לא מיקרי שינוי צורה. ויותר יש לדון דהארו"ע נחלקה בעוביה וזהו ההר מהארו"ע. ואף שהשורש בולט לצד קמא יותר מכפי הרגיל בארו"ע. מ"מ אין לחוש. דהא ודאי אם היתה הארו"ע בולטת כ"כ לא היינו מטריפים בשביל זה. והכא י"ל סברא דכיון דאשתני אשתני וכדאיתא בבכורות (דף מ"ב) וע' חיבורי שם דכיון דחזי' שינוי שהארו"ע דבוקה להאומא ולהאמצעית ה"ה דאשתני בזה שבולטת הרבה לצד קמא ונחלקה לשנים בעוביה. ונחלק כשר כמ"ש הב"א בשם המאיר נתיבים כשהוא מושרש יפה על האונא. ומכ"ש הכא שמושרש בגוף הריאה. וע' בב"א סי' ל"ה סקפ"ו שאף אם יש הפסק מעט יש לחשבו ג"כ לנחלק גבי ארו"ע ע"ש. וה"ה בנ"ד. ובלא"ה כ' הש"ך סקי"ז והט"ז שם להקל אם יש יתר ורדא ואינה עומדת במקום הורדא וגם אין לה תואר ורדא ע"ש:

והנה היכא שיש להם שורש אחד כתב התב"ש סקמ"ו שיש להחמיר בשינתה מקומה אחת מהן לפי שטריפותה הוזכר בתו' (דף מ"ז) ע"ש. ולעד"נ להיפוך דזה קיל טפי דכיון ששינתה מקומה הרי מוכח שאין זה מן הורדא. ומה שדנו דבשורש אחד היא ורדא אחת. היינו להקל ולא להחמיר כמ"ש הש"ך ס"ק ל"ד וע' ב"א סעיף ע"ב. ורק כשהיא במקום הורדא ואחת הפוכה או אין לה תואר ורד. מוכח שהיא ורדא. והויא עכ"פ או יתר ורדא. או שהוא מגוף הורדא והויא ורדא הפוכה או שינתה תוארה. ונראה שהתב"ש כתב זה לטעמיה דס"ל שם בסכ"ט דיתר ורדא מיקרי כשיש לה תואר ורד אף כשאינה ממש במקום הורדא. ולזה טריפה ממ"נ אי נימא שהיא יתרת בפ"ע, הוי יתר ורדא. ואם היא מהורדא הרי שינתה מקומה. אבל להמקילים כשאינה עומדת במקום הורדא, כשירה גם בזה וא"כ בנ"ד שאינה במקום הורדא וגם אין לה תואר ורדא כלל דרוב האחרונים מתירים בזה. בודאי יש להקל גם אם היא בשורש אחד עם הורדא. ובפרט דבנ"ד אין בשורשה אצבע בגובה רק במשך. וכתבו כמה אחרונים דזה לא מיקרי שורש אחד. ובלא"ה הרי כתב הלבש"ר סימן ל"ה סקנ"ד אות י' י"א באורך להקל בב' ורדות בשורש אחד ואחת שינתה מקומה. ולא אאריך בדבריו שם באשר בנ"ד יש כמה סברות להקל בלא"ה כמש"ל. ובנ"ד גם אם היה במקום הורדא נראה דכשירה דהא כתב הש"ך שאם יש לה צורת אונא גמורה ואין לה כיס כשירה אף כשהיא במקום הורדא. דהויא רק יתרת מקמא שמנהגינו להכשיר. ובנ"ד אין לה כיס ויש לה תואר ארו"ע. ובכה"ג הסכימו כמעט כל האחרונים דכשירה. עכ"פ בנידון דידן נראה שיש להכשיר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה