אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ד חלק יורה דעה › סימן מג

שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק יורה דעה · סימן מג

סימן מב

וע"ד הסירכא ממקום למקום. הנה בעברה הסירכא ונשאר הקמט כבר כתבו הנו"ב והח"ס להכשיר דהא חזינן שהקמט אינו ע"י הסירכא. ורק התב"ש ועו"א כתבו לחוש לתר"ל. ובנ"ד ליכא תר"ל כיון שראשי הסירכא עמדו חוץ לקמט ועכ"פ היה הפסק ב' שערות. וידוע דתר"ל בעינן שיהיו זה אצל זה. וגם הרי דעת הלב"ש דקמט לא הוי ריעותא אם אין ניכר שהוא מחמת חולי. ואף דבנ"ד לא עברה הסירכא כראוי דהרי נקלפה לתוך הקמט וקרעה הריאה. מ"מ אין חשש בזה. דזה הוי רק התפשטות הסירכא כיון דבמקום הסירכא נשאר שלם ויפה. וכמנהגינו בכל סירכא שלא כסדרן. ואין להוכיח מזה ששורש הסירכא באה מתוך הקמט. דא"כ הו"ל לידבק ממקום שורשה למקום אחר. ולא להתפשט על הריאה למרחוק ולהתדבק משם למקום אחר. וכמבואר באחרונים סברא זו שדרך סירכא לצאת מעיקר שורשה ולידבק למק"א. וע' חיבורי ח"ב סי' כ"ז. ומה שיש ספק אם נתפשט מקצת הקמט. לכאורה יש לדון דטריפה ממ"נ דהרי מוכח שהקמט נעשה ע"י הסירכא ועיכבה על רחיפת הריאה. וא"ל דכיון שעברה הסירכא נאמר שגם בחיי הבהמה היתה מתפרקת והקמט מתפשט וכמ"ש הנו"ב שם. דהא הכא חזינן שלא נתפשט הקמט כולו. ועכ"פ קשה לתפוס תרי קולי במקום אחד. דעת המקילים בנתפשט הקמט. ודעת המקילים כשנשאר הקמט. אבל באמת ז"א דהא הכא הוי רק ספק אם נתפשט מקצת מהקמט. וא"כ הוי ס"ס דשמא לא נתפשט. ואף אם נתפשט שמא הלכה דכשר בנתפשט. ובפרט דהכא יש מקום לתלות שנתפשט קצת ע"י שנקרע קרום הריאה שם והוסר העיכוב שהיה שם בגוף הקרום. וכמבואר בנו"ב שם שאפשר שבטבע הריאה יש איזה עיכוב. וגם באטום בדקינן ע"י קליפת קרום הריאה בסמוך לו. ועוד נראה דהכא אין כאן ממ"נ. רק אמרינן שהיה כאן קמט מתולדה וע"י הסירכא נתקמט יותר. וזה שנתקמט ע"י הסרכא נתפשט כשהוסרה ואין לדון שמקצת זה מוכיח שכל הקמט נעשה ע"י הסרכא דאדרבה כיון דחזינן שלא נתפשט כולו. אמרינן שזה היה מקודם ותר"ל אין שייך כאן במה שנתקמט יותר ע' בפמ"ג סי' ל"ט סקכ"ח בש"ד. כי תר"ל בעינן שיהיו משם אחד. והכא הקמט יש לחוש שנעשה ע"י נקב שבריאה. ובהקמטה ע"י סרכא הוי החשש שמעכב רחיפת הריאה על הלב. וכ"כ התב"ש ופמ"ג וב"א סי' ל"ו ס"ק קס"ד לענין סרכא על אטום. ולדעת הר"א שהטעם שסוף הסרכא להתפרק. אין כאן תר"ל. דהא הסרכא אינה על הקמט וכמש"ל. וגם י"ל דלטעם שמא תתפרק לא הוי משם אחד וע' ב"א בתר"ל סל"ח בזה. ובגוף דין זה י"ל דסגי כשעברה הסירכא כראוי מצד אחד. דכיון שאפשר שתעבור הסרכא אמרינן שסופה היתה לעבור והריאה תשוב לקדמותה. ובחיבורי ח"ב סי' קל"ה הבאתי מחלוקת האחרונים בזה וע"ש סי' י"א מ"ש בזה. וגם דבנ"ד הוי ס"ס שמא לא נתפשט הקמט כלל. ואף אם נתפשט קצת. שמא היה מתפרק הצד שעבר כעת כראוי. וא"צ כאן ס"ס המתהפך כיון דעל כרחינו להתחיל באופן זה כי אם לא נתפשט כלל הקמט. א"כ אין כאן חשש שתתפרק כיון שהקמט אינו מושך לכאן ולכאן ואקצר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה