אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ד חלק יורה דעה › סימן לח

שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק יורה דעה · סימן לח

סימן לז

וע"ד שמצאו אחר ג' ימים בכוליא מים מראה געהל והגיעו המים לחריץ ויש לדון שנשתנה מראה המים במשך ג"י שהיו בתוך הכוליא אחר שחיטה. הנה האחרונים בסי' מ"ד הביאו להכשיר מראה געהל. והש"ך סקי"ח הביא דעת הרמ"א בתו"ח דכוליא שיש בה מראה געהל כשירה ומראה בלאה טריפה. והמהרש"ל וב"ח ס"ל דגעהל טריפה וככרתי כשירה וכ"כ הט"ז שם דדינו כריאה דרק ככרתי כשר. ונראה דפליגי ג"כ במים שבכוליא. דעכצ"ל דלהכי מים זכים בכוליא כשירה משום דהוי כגוף הכוליא והדרא בריא וא"כ לא עדיפי המים מגוף בשר הכוליא. ולמ"ד דמראה געהל בבשר הכוליא טריפה ה"ה במים שבתוך הכוליא:

והנה כבודו העיר דהוי ס"ס שמא הלכה כהסוברים דמראה געהל כשר. ואף לה מטריפים שמא נשתנה מראה המים במשך ג"י ששהו בכוליא ויפה כתב. וכה"ג כתב התשב"ץ ח"ג סי' ל"ב גבי ריאה ששהתה הרבה אחר שחיטה ומצאו בה מראה פסולה דהוי ספק שמא נשתנה המראה אחר שחיטה והורה כן להלכה ע"ש. וכ"כ הבא"פ סי' ל"ח בפ"ת סמ"ב ובר"א סקס"ד שאם שהתה הריאה הרבה אח"ש י"ל שנשתנה המראה לאח"ש וכ"כ התב"ש סי' ל"ו סי"ב דבשהות הרבה משתנה מראה הריאה. וא"כ גם בנ"ד י"ל שאפשר שנשתנה מראה המים במשך ג"י ובנ"ד יותר מסתבר לפמ"ש קצת אחרונים שגעהל נוטה לאדמומית י"ל שבשר הכוליא שהוא אדום גרם לשנות מראה המים לגעהל. אך ז"א דהא כתבו הט"ז והש"ך בסי' מ"ד שגעהל אינו נוטה לאדום. והסוברים שנוטה לאדום מכשירים במראה געהל ע"ש ובטבע נראה שמים יותר קרוב שישתנה מראיתם במשך זמן מבשר. כי המים הללו נעשו מבשר הכליות. ובחיי הבהמה י"ל שיש בהם חיות כמו בגוף הכוליא. אבל לאח"ש כשישהו זמן גדול בהכרח ישתנה מראיתם או יתעכרו ויסרחו. ובנדה (דף ס"ג) איתא שמ"ר מחמיצים בג"י וע"ש בתו' וע' ב"ב (דף צ"ו) לענין יין שהתחיל להחמיץ. ומראה געהל הוא מורה קצת על רקבון בלי חיות:

ולכאורה קשה דביבמות (דף ק"כ) וב"מ (דף כ"ז) איתא אין מעידין על השומא ואלעזר בן מהבאי אומר מעידין. ובעי למימר דפליגי אי סימנים דאורייתא. ודחי דפליגי אי שומא מצויה בבן גילו. ואבע"א דכ"ע אין מצוין בבן גילו ופליגי אי סימנים עשויין להשתנות לאחר מיתה, ופירש"י אם היתה שחורה נעשית לבינה או להיפוך. ואבע"א דכ"ע אין עשויין להשתנות וסימנים דרבנן ופליגי אי שומא הוי סימן מובהק והנה לדינא קיי"ל דסימנים דרבנן או דהוי ספיקא דדינא ע' באחרונים באה"ע סי' י"ז סכ"ד וסי' קל"ב ס"ד. ועכ"פ הא מסיק דכ"ע ס"ל שאין עשויין להשתנות לאח"מ. וא"כ גם בנ"ד לא נימא שנשתנה המראה אחר שחיטה. אכן בב"ב (דף קנ"ד) קאמר הש"ס בפשיטות דסימנים עשויין להשתנות לאחר מיתה. וע"ש בתו' שמשתנה מלבן לשחור או שנעשה בבשרו גומות. ושם משמע דאיירי בלא שהה כלל. וע"ש בחי' הרמ"ה ובשטמ"ק שבסוף המאירי לשבת. וצ"ל דמ"מ שהה איזה זמן. דאם הכוונה שנשתנה תיכף בשעת מיתה. הול"ל שהמיתה משנה את הסימנים. ומדקאמר עשויין להשתנות לאחר מיתה משמע דמצד שאח"מ אין בו חיות משתנה המראה בשהיית איזה זמן. והנראה דלהכי קאמר הש"ס בב"מ דכ"ע ס"ל אין עשויין להשתנות. משום דלא מצי למימר דכ"ע ס"ל עשויין וכמ"ש התוס' בב"ק (דף צ"ט ע"א) ד"ה ואבע"א דהיכי דלא מצי למימר באופן אחר לא שייך מזה ראיה להלכה. וכ"כ האחרונים שלהלכה צריך להחמיר ככל הני לישני דבב"מ ויש לחוש לשומא שנשתנית לאח"מ ע' שו"ת רע"א סי' ק"ז ומה"צ סקצ"ה. והא דלא מייתי הש"ס בב"ב שם הני תנאי דבב"מ (כ"ז). י"ל דשערות משתנות יותר לאח"מ ממה שמשתנה גוף הבשר. ואף למש"ש התוס' שהשינוי הוא שנעשו גומות י"ל דזה נעשה לפי שאח"מ מתכויץ הבשר ונעשה כמו גומות אבל שומא אין משתנית. וביבמות (דף ק"כ) הגירסא דפליגי אי שומא עשויה להשתנות לאח"מ ולא גרס סימנים ע"ש. ועוי"ל דבב"מ שם איתא דכ"ע ס"ל אין שומא עשויה להשתנות לאח"מ. וקשה למה שינה הלשון ממאי דקאמר מעיקרא סימנים עשויין להשתנות. וצ"ל דהיינו משום דבב"ב שם סתים שסימנים עשויין להשתנות לאח"מ. לזה קאמר דרק שומא אין עשויה להשתנות. אבל סימנים שפיר עשויין להשתנות וכמש"ל הסברא בזה. ועוד יש לדון בזה אם החשש הוא רק על המראה שישתנה או שאפשר שישתנה גם גוף הדבר. ומפירש"י ביבמות וב"מ שם מוכח דרק במראה י"ל שישתנה. אכן בח"ס סי' ע"ג צידד שי"ל שנשתנה גוף השומא ע"ש ואכמ"ל בזה. ויש לדון עוד מהא דנדה (דף כ' ע"ב) דמבואר שמראה הדם אפשר שישתנה ע"י ששהה איזה זמן ע"ש ובפוסקים ביו"ד סי' קפ"ח. ועכ"פ בנ"ד שפיר י"ל שנשתנה מראה המים לאח"ש וכמש"ל דמים כאלו מסתבר טפי שישתנו וי"ל דאף ללישנא שאין שומא משתנית לאח"מ מ"מ המים משתנים וכמו גבי שער כמש"ל. ועוי"ל דשמא מחיים לא הגיעו המים עד החריץ רק במשך הג"י נהפך למים עד החריץ. וכעין זה יש לדון גבי ריאה שנשפכה כקיתון אם שהתה הרבה שאפשר נמוחו הסימפונות לאח"ש. וכן בריאה שחסרה מבפנים אם שהתה הרבה יש להסתפק שמא נחסרה אח"ש עד כדי יותר מרביעית. ואכמ"ל בזה דבנ"ד יש להכשיר בלא"ה וכמ"ש דהוי ס"ס:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה