אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ד חלק אורח חיים › סימן כו

שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק אורח חיים · סימן כו

סימן כה

וע"ד רש"י בביצה (דף כ"ב ע"ב) שפי' א"כ בשבת מותר לעשות כן ולא נחלקו עליו חביריו. והקשה דא"כ אמר ראב"צ ח"ו שקר כי למה הכינו מעי"ט כיון שמותר אף ביו"ט. ולזה פי' שבאמת היה מחמיר לעצמו ולאחרים היקל. וא"כ אף בשבת קאמרי בניחותא. ונסתייע מלשון המשנה להקל עכ"ד. ולא ידעתי מה יענה לת"ק דברייתא דאמר בהדיא ושל בית ר"ג מניחין משמע שבעצמם מניחים. וראב"צ חולק במעשה. ותמיהתו איך אמר ראב"צ שקר. הנה מצינו כ"פ בש"ס שחולקים איך היה המעשה. וכן גבי מכבדין המטות פליגי היכי הוי עובדא. וגם י"ל דלשון נכנסתי אחר אבא משמע שהיה עדיין קטן וכבר השיבו בכגון זה במגילה (דף כ' ע"א) אין מביאין ראיה מן הקטן. ועי' סנהדרין (דף נ"ב ע"ב) דלא משמע כן. רק בתוספתא וירושלמי הגירסא אכלתי בבית ר"ג. וגם לפירושו קשה לשון א"כ אף בשבת ולולא פירש"י י"ל שהת"ק מספר שהיו מגמרין בבתיהם ביו"ט. ומשמע דבשבת אסור. ואמר ע"ז ראב"צ שהרואה ראה וטעה שהיה סבור שהניחו מוגמר. אבל היו מגמרין ע"י ערדסקאות. והשיבו לו דא"כ למה לא היו עושין כן גם לשבת. וכן יש לפרש גבי כיבוד. ובזה מיושב מה שיל"ד על פירש"י דהול"ל להדיא א"כ לא נחלקו עליו בדבר זה וכמו שמצינו כה"ג בכ"מ ועו"ק לדבריו דהא גבי ג' דברים שהיה ר"ג מחמיר השיבו לו שהיו מחמירים לעצמם ור"ג ס"ל ללמוד ממנהגם לעלמא. וכאן החמיר לעצמו והיקל לאחרים. וא"כ גם שם היה לו לומר כן ולזה אין לסור מפירש"י:

והנה בזה צע"ק דמצינו שיטת ר"ג בכ"מ להחמיר על עצמו כמו ספ"ק דכתובות גבי חתן. ושם בירושלמי משמע דהא דתניא כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ואתיא דלא כר"ג ע"ש ובמפרש. וכן בסוכה (דף כ"ו) שהחמיר על עצמו בשתי כותבות ודלי של מים. ובמשנה שם נראה דעיקר הראיה מריב"ז. והיינו דמר"ג אין ראיה דאיהו לטעמיה דלא ס"ל בברכות שם סברא דמחזי כיוהרא ובאמת שם צ"ע מאי ראיה מר"ג די"ל דר"ג לטעמיה דס"ל בברכות (דף ל"ז ע"א) דשבעת המינים טעונים שלש ברכות. ואכמ"ל בזה. וע' ירושלמי פ"ב דברכות הל"ט בעובדא דר"ג ור' יהושע שהיו מהלכין בדרך ומסתלקין לצדי דרכים ואר"ג מי הוא זה שמראה עצמו באצבע וכו' ע"ש, וא"כ היה לו לר"ג לדון כהא דביצה שגם בית אביו החמירו על עצמן. אבל נראה שגדר החומרא בזה הוא רק כשאין בזה מניעת מצוה. משא"כ כשיש מניעת שמחת יו"ט ע' סי' תרל"ט. ובזה יש לישב כמה סתירות בענין זה ואכמ"ל וע' ברכי יוסף א"ח סי' ל"ב. ועי' ירושלמי פ"ב דסוכה הל"י שר"ג היה נכנס ויוצא כל הלילה וע"ש במה"פ שפי' שהיה מחמיר על עצמו. ולפמש"ל א"א כן דהא הוי מניעה משמחת יו"ט. ובזה מיושב מה דמקשה הירושלמי שם בפשיטות על אותו תלמיד מהא דר"ג. וגם מה שלא הובאה חומרא זו להלכה כמו שהובא חומרא דר"ג גבי דלי של מים כנ"ל. והיינו משום דע"כ ס"ל לדינא הכי. ועי' עירובין (דף מ"א ע"ב) ר"ג וראב"ע הלכו את כולה ר"י ור"ע לא זזו מד"א שרצו להחמיר ע"ע וע"ש בסוגיא (ד' מ"ג ע"א) ובתד"ה האי רצו ואקצר. ועי' ירושלמי פ"א דברכות הל"א דמקשה על ר"ג למה הורה כשמעתיה כיון דרבנן פליגי עליה ומשני דהוי לחומרא. אלמא דלהקל לא היה עושה ר"ג כשמעתיה. ועי' יבמות (דף ט"ו ע"א) גבי מעשה בבתו של ר"ג וכו' שייבם ר"ג צרתה וכו' ע"ש. וצ"ע בכמה מקומות בש"ס ואכ"מ]:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה