שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
חלק אורח חיים · סימן יז
כבוד ידידי הרה"ג וכו' מו"ה יוסף אברהם נ"י מו"צ באסטראווא.
ע"ד מ"ש המרדכי דלהכי מתענין בה"ב אחר פסח מפני שאז התענו אנשי ננוה כדאיתא בירושלמי פ' אין עומדין והקשה הב"י סימן תכ"ט דהא איתא בתענית (דף י"ד) שהתענו בתקופת תמוז. וזהו אחר הפסח שבירושלמי. וכתב כבודו לישב דאחר הפסח א"א לפרש על תמוז כדאיתא בח"מ ס"ס מ"ג בשם הרי"ו שהוא רק עד רוב ימים שבין פסח לעצרת וגם דבש"ס ליכא שהתענו בתמוז רק ששאלו שם מה יעשו אם יצטרכו לגשמים בתמוז. אבל באמת דרכם היה לשאול ולהתענות אחר הפסח כפשטות לשון הירושלמי. וא"ש דברי המרדכי:
והנה אף שכת"ר בא לישב דברי המרדכי. בכ"ז נראה העיקר כהב"י דהא דאחר הפסח דבח"מ ס"ס מ"ג היינו רק בשטרות שבא להגביל הזמן. וא"כ אין לומר שכוונתו על סוף הקיץ. דלפ"ז למה אומר אחר הפסח. לימא קודם ר"ה או אחר שבועות וכדומה. וילפינן לה מהא דאיתא בש"ס בפסחים (דף ק"ו) בלשון קמי שבתא ובתר שבתא. אבל הכא לא בא להגביל הזמן. רק שבא להורות שהיה אחר כלות זמן הקבוע לשאלה. והיינו אחר הפסח. דאף שמפסיקין מלשאול ביו"ט ראשון. מ"מ הא בחוה"מ אין מתענין. ולהכי קאמר בירושלמי דבני ננוה צריכין מיעבד תענית בתר פסחא. והכוונה שאז כבר כלה זמן הקבוע לשאלה. אבל לא בא לבאר באיזה זמן היה בקיץ. כי אין נ"מ לדינא. וגם כי נראה דעובדא דירושלמי היינו עובדא דבבלא (דף י"ד) ששאלו לרבי. ובבלי הכוונה ששאלו בדרך כלל איך שהם צריכים לגשמים כל הקיץ אף בתקופת תמוז. ואז אין זמן שאלה וזו היא כוונת הב"י. ומ"מ דברי כבודו נכונים לישב דברי המרדכי שלא יהיו תמוהים כ"כ: