שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
חלק אורח חיים · סימן ט
ע"ד שכתבתי בחיבורי ח"ג סימן ג' דלהכי נקיט בשו"ע סימן ר"ח סי"ג גבי ז' מינים תפוחים. וגבי ה' מינים בשר ודגים. משום דס"ל כהר"י דל"א ועל תנובת השדה רק על ה' מינים. ולזה בה' מינים פוטר גם פרי העץ והאדמה לפי שזה נכלל בתנובת השדה. משא"כ בברכת ז' מינים והקשה כבודו דהא בז' מינים חותם על הפירות. וא"כ כל הפירות בכלל דהא העיקר הוא החתימה. לא ראה כבודו דברי המג"א סקכ"א שם שכתב להדיא דאף שחותם על הפירות לא מהני ע"ש. והא שהכל הולך אחר החתום. כבר הרגיש בפרמ"ג שם ע"ש. ובפשוטו י"ל דהא קיי"ל דכל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. והכא ההתחלה הוא לצורך ברכה מעין ג' ובחתימה אין בה מלכות. ולזה לא יצא. ובברכות (דף י"ב) מקשה לה הש"ס באמת אהא דאם חתם ביוצר אור יצא דהא אין בחתימה מלכות. ומשני דכיון שצריך להזכיר גם מדת לילה. לזה קאי הפתיחה אתרווייהו ע"ש ובפירש"י. וא"כ הכא שהמלכות קאי רק על ברכת מעין ג'. ממילא ליכא בחתימה מלכות ולא יצא על שאר פירות. ואף שכתב הרשב"א שבאמת יוצא בחתימת על הפירות. כבר כתב הב"י שם שכל הפוסקים חולקים עליו וע"ש בב"ח בזה. ומה שהקשה עוד דהא טעם הר"י שאין אומרים תנובת השדה בז' מינים משום דבקרא משמע ליה דתנובת שדי קאי רק על דגן וכמבואר בטור שם. וא"כ לא שייך לומר שיהא בכלל זה שאר פירות העץ ואדמה. הנה כבר הרגיש כבודו בעצמו דמ"מ פשטות לשון תנובת שדה כולל גם זה. רק לקבוע זה בברכה מעין ג' ס"ל להר"י שאין ראוי לקבוע רק כפי המוזכר בפסוק וכעין זה קבעו חז"ל ברכת מזונות על חמשת המינים. ומ"מ בדיעבד יוצא בזה גם על תמרים משום דמ"מ זיין פורתא כדאיתא בברכות (דף י"ב):