שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
חלק אבן העזר · סימן קכט
וע"ד מי שנקרא גדול וכן שמו מעריסה. ונכתב בגט גדיל. וחפץ כת"ר לדעת דעתי אם צריך לכתוב גאדיל באל"ף לדעתי צריך לכתוב בלא אל"ף אחר הגימ"ל ובלא יו"ד אחר הדל"ת. כי הוא שם בפ"ע גדול. ונראה שצריך לכתוב וי"ו אחר הדל"ת. כי תיבת גדול ע"פ רוב מלא בתנ"ך. וכעין זה מצינו בנחמי' שם אדם. הגדולים. ובש"ס מצינו כמה פעמים רב גידל. וזה נמצא גם בנחמי' איזה פעמים. ושם הוא בלא יו"ד ורק גדיל הנמשך משם גד כותבים ביו"ד לפי שהוא שם קטנות מגד. וג"ז נראה שתלוי בהברת המדינה כי אצלינו שכותבים שם בערל יאסל וועלוול ודומיהם בלא יו"ד מפני שאין נרגש החיריק בהברה. ה"ה שצריך לכתוב גדל בלא יו"ד. ושם הוצרכו לכתוב אל"ף לפי שיש קורים גדיל בפת"ח כמבואר בב"ש ובט"ג אבל בנ"ד שלא נקרא כלל בשם גד. אזי כשיכתבו באל"ף יסברו שהוא שם קטנות משם גד: ולזה לדעתי צריך לכתוב גדול. אכן אם כתב גדיל ביו"ד אינו נפסל. כיון שאין שינוי במבטא וגם הט"ג לא כתב שיכתבו דוקא באל"ף ע"ש. וכן מ"ש ביו"ד נראה ג"כ שאין לפסול וכמ"ש בחיבורי ח"ג סימן ק"ט בשם בעריל שכתבוהו ביו"ד. ואף דבנ"ד היה צריך לכתוב בוי"ו כמש"ל. מ"מ ידוע שבהברה אין שינוי בזה. ואף שיש לטעות מזה שעיקר שמו הוא גד. מ"מ כיון שלא נכתב גד בגט. הרי מוכח מתוכו שעיקר שמו גדול או שיסברו שהיה ספק להמסדר בזה. ולזה הגט כשר בדיעבד. וכמדומה שראיתי באיזה אחרון נידון שם גדול. ואין לי פנאי לחפש אחריו: