שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
חלק אבן העזר · סימן קכו
ע"ד מי שנקרא מעריסה ולס"ת וחותם בשם נתנאל. ובפי כל נקרא סנא בפת"ח תחת הסמ"ך. ובפאס שלו ובתעודתו מעבודת הצבא כתוב בשם אברהם. וזה נעשה ע"י איזה טעות. ובשעת הלידה לא עשו תעודה כחוק. ואביו נקרא אברהם יוסף. איך לכתוב שמו בגט:
ולכאורה נראה דשם סנא הוא קיצור השם מנתנאל. וא"כ צריך לכתוב תנא בתי"ו כמו שהוא בעיקר השם. אך לפ"ז יטעו לומר שהתי"ו הוא עם דגש וכידוע שבלה"ק אותיות בג"ד כפ"ת הם דגושים כשהם בתחילת התיבה אם לא שיש בתיבה הקודמת מקודם להם נח נסתר מאותיות אהו"י והתיבה היא מחוברת לה ולא מפסקת. וגם כי יש אנשים הנקראים כן בתי"ו דגושה. ובשו"ת נחלת דוד סימן ל"א כתב שצריך לכתוב נתנאל כיון שהוא קיצור השם מנתנאל. והביא שם כן בשם ארעלא ואהרן. וכבר חלק עליו מהרש"ק זצ"ל כמ"ש בעצמו שם וכן חלקו עליו עוד גדולים הלא הוא בספרתם. ודבריהם עיקר לענ"ד כי איך נכתוב בגט שם שלא נקרא בו כלל. ואין לך שינוי השם גדול מזה. ובפרט מי שנקרא בתי"ו דגושה שהיא תיבה הנמצאת בש"ס. וי"ל שקראוהו על שם זה. וכמו אמורא שבש"ס שמצינו בס' הבהיר רבי אמוראי. וכיון שיש שם עם תי"ו דגושה. א"כ בנ"ד יש לטעות ולקרותו כן אם נכתוב בתי"ו. ואף שיש לקרותו ג"כ רפוי. מ"מ הלא בלה"ק אין תי"ו רפוי בתחילת התיבה. אך י"ל דבנ"ד שנכתב נתנאל דמתקרי תנא. הרי התי"ו אחר אות יו"ד שהוא נח נסתר. ונקרא רפוי כי תיבת דמתקרי מחוברת לתיבת תנא כמובן. ואף אם נכתוב המכונה הוי ג"כ אחר אות ה"א. אך היה נראה לכתוב דמתקרי לפי שהיא תיבה הנמצאת בש"ס. ואף בתי"ו רפוי נמצא בש"ס כשהתי"ו אחר אותיות אהו"י וכנ"ל:
אבל ז"א דא"כ כשנכתוב בגט דמתקרי בנימין או המכונה בונם נאמר דהוי שינוי השם דהא יקראוהו בבי"ת רפוי כדין אחר אותיות אהו"י. ואם יזדמן לכתוב דמתקרי כתריאל נכתבנו בקוף כדי שלא נטעה לקראו בכ"ף רפוי כדין אחר אהו"י ועכצ"ל שאין לחוש לזה כי הכל יודעים שאף שאחר אהו"י נקרא רפוי. מ"מ עיקר השם הוא דגוש כשקוראים את האיש בשמו. וא"כ גם בנ"ד אף שאחר דמתקרי צריך לקרוא התי"ו רפוי. מ"מ ישפטו שעיקר שמו הוא בתי"ו דגוש כדין בג"ד כפ"ת שבראש התיבה. ויהי' בזה חשש שינוי השם. ואף שמצינו בשם שירקא שכתבו הט"ז והב"ש בשם מהרש"ל והט"ג בשנ"ס סק"ב שצריך לכתוב בשין אף שיש לטעות על שין ימנית. מ"מ אין לכתוב סמ"ך לפי שמקורו משם שרה. לא דמי לנ"ד דשם אין נמצא שם זה בשין ימנית. והכל יודעים שהוא בשין שמאלית. אבל בנ"ד שנמצא שם תנא בתי"ו דגושה כידוע. צריך לכתוב בסמ"ך כי היכי דלא ליתי למיטעי. אכן מצינו בשם סתירה שכתב הב"ש ושאר אחרונים עט"ג שנ"א סק"ו דכיון שמקורו משם אסתר צריך לכתוב תי"ו ולא טי"ת. אף שאפשר לקראו תי"ו רפוי ובפרט שאחר שוא נע ההכרח לקרותו רפוי. ובכ"ז כותב תי"ו ולא חיישינן לטעות. ויש לחלק דשם אף אם יקראו התי"ו רפוי אינו שינוי גדול באשר אינו שם בפ"ע כי יכירו שהוא משם אסתר רק לפי שהוא אחר שוא נע קוראים התי"ו רפוי. אבל בנ"ד יש שם בפ"ע תנא בתי"ו דגוש וע' ט"ג שא"י סקל"ג לענין שם איכל שהוא כינוי ליחיאל ובכ"ז כותבים אותו בכף. וע' בשם סאייה שהוא משם שרה וכותבים בסמ"ך. אך הט"ג כתב שם טעם ע"ז ע"ש. ובנ"ד יש עוד סברא דכיון שיכתבו נתנאל דמתקרי תנא ממילא ידעו שבשם תנא התי"ו הוא רפוי כמו בשם נתנאל וע' שא"נ לענין נתנאל המכונה סענדר דמשמע שהוא נמשך מנתנאל. ומ"מ כותבים בסמ"ך. רק י"ל דכיון ששם סענדר הוא כינוי ג"כ לאלכסנדר. ושם כתוב בסמ"ך. לזה כותבים גם כאן בסמ"ך. וע' ט"ג שא"ס סק"ג. וע"ש בשא"נ בנתן דמתקרי נטע שכתבו קצת פוסקים שאף שמקורו משם נתן. מ"מ יכתבו בטי"ת כדי שידעו שהוא דגוש. אך י"ל דשאני התם שבנתן הוא רפוי ואתי למיטעי שגם נתה הוא רפוי. משא"כ בנ"ד:
והנה אף שנתברר שאם יכתבו דמתקרי תנא לא משתבש. בכ"ז לכתחילה נראה שיותר נכון לכתוב סנא בסמ"ך כדי שלא יטעו. כי לא יעלה על דעת הקורא שהתי"ו הוא רפוי. וכבר כתבו הפוסקים שהעיקר בגט לכתוב כמו שהוא נקרא בלי שינוי. וצריך לבחור לשון המבורר יותר. וגם כי נמצא שם סנאה בעזרא ב' ל"ז וע' עירובין (דף מ"א ע"א) דגריס סנאב וע"ש בתו'. ובאמת בעזרא שם משמע שהוא שם עיר. כי כל הני דחשיב שם הוא עיירות ע"ש. ובש"ס משמע שהוא שם איש. ומיושב קושיית התו' שם ואולי נקרא סנא בשביל שם זה והוי כמו נתנאל המכונה סענדר שכותבים בסמ"ך כי אולי הוא מאלכסנדר וכמש"ל. ובכ"ז צריך לכתוב המכונה סנא. כיון שלא נמצא במקרא רק סנאה בה"א. ואף שכתבו הרבה פוסקים שאם השם השני הוא שם בפ"ע. ואין לו שייכות לשם הראשון יש לכתוב דמתקרי אף על שם לעז. בכ"ז העיקר לכתוב המכונה. ובפרט דבנ"ד אפשר שמקורו משם נתנאל. ורק מספק וכדי שלא יבואו לידי טעות כותבים בסמ"ך. ולפ"ז יכתבו אל"ף לבסוף כיון דהוי שם לעז. ואם הוא משם סנאה. הרי הוא כתוב בתורה באל"ף. ולכאורה יש לדון שיכתבו סנאה כפי הכתוב. כי במבטא אין הרגש כ"כ בין סנא לסנאה. אך כיון שבמקרא הוא בשוא על הסמ"ך. והנו"ן ואל"ף קמוצים. א"כ אין זה ממש שם זה. וסנאב שבש"ס אפשר שהוא בפת"ח. ולזה יש לכתוב סנא בלא ה"א:
ושם אברהם שנכתב בפאס ובתעודה שלו. הנה בחיבורי ח"ג סי' קי"ח בארתי שצריך לכתוב שם כזה בגט. ואף דשם איירינן שכן היה שם העריסה. וע"י הפאס אמרינן דלא מיקרי נשתקע ע"ש. מ"מ נראה דגם בנ"ד צריך לכתבו דזה הוי כשם שקורים בו העכו"ם וכמש"ש. ונראה שיכתבוהו בסוף אף שהוא שם הקודש. ויכתבו נתנאל המכונה סנא ודמתקרי אברהם. ואף שאביו נקרא אברהם יוסף. ואין מנהגינו לקרוא בשם האב בעודו בחיים. ואם נולד לאחר מיתת אביו. היו קוראים אותו בשם אביו מעריסה כנהוג. בכ"ז כיון שהוא מוכרח להגיד שמו זה לפני הממשלה יר"ה ולחתום כן על כל דבר שנוגע לדיניהם. וכן לענות לעכו"ם שיקראנו בשם זה. ההכרח לכתבו כנ"ל. ומי שלבו נוקפו יכתוב עכ"פ ב' גיטין בכגון זה. ונראה דאם לא כתבו בגט שם אברהם יש להכשיר דהא נכתב עכ"פ עיקר השם שלו. וגם שכבר כתבתי דבנ"ד מוכיח שהוא בטעות מזה שנקרא אביו אברהם: