אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ד חלק אבן העזר › סימן קכה

שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק אבן העזר · סימן קכה

סימן קכד

הנה לא יכולתי למסור הגט להשליח שיגרשנה. כי בההרשאה כתוב מתחילה שהשליח השני הוא בלאמזא מתא דיתבא וכו'. ואח"כ בדברי שליח הראשון לא נזכר זה. רק בלאמזא. וזה לא יתכן כי הלא עיקר השליחות נעשית ע"י דברי שליח ראשון. וכיון שלא הזכיר זה בדבריו. איך יוכלו ב"ד להוסיף זה מדעתם. והטעם שכתבתי שיכתבו דיתבא. באשר כמדומה לי שיש בפולין עוד עיר ששמה לאמזא נוסף לזה שאין מכירים פה חתימת יד הב"ד החתומים על ההרשאה השנית. וכבר כתבו האחרונים בכגון זה שיחתמו הדיינים עוד על שני כתבים וישלחום יחד עם הגט. ויקיימו חת"י שבההרשאה מהכתבים הללו. וע' חיבורי ח"ג סימן קמ"ח בזה נוסף על זה לא נכתבו סימני ראשי השורות כהוגן. ואף שכל כתיבת הסימנים אינו רק לחומרא בעלמא וכמ"ש בחיבורי שם. אבל אם נכתבו שלא כהוגן הוא גרוע יותר. בהגט יש הרבה יודי"ן שאין בהם עוקץ שמאלי כלל. וידוע שכמה פוסקים החמירו בזה. ולזה בגט האחר שישלח מעכ"ת יצוה על הסופר שיזהר לעשותם כהוגן. כן בשם המגרש חיים אליה. לא הזכיר מעכ"ת אם נקרא לס"ת חיים אליהו. כי כן המנהג תמיד לקרוא לס"ת בשם אליהו. רק בפי כל נקרא אליה. ובכגון זה בפרט ע"י שליח שא"א לכתוב שני גיטין היה צריך לכתוב חיים אליהו דמתקרי חיים אליה. ואם אולי נקרא לס"ת ג"כ חיים אליה ולא אליהו. היה למעכ"ת לבאר זה במכתבו אלי אחרי שידוע שהפוסקים דברו בזה. וע' חיבורי ח"ג סימן ק"נ. וגם צריך לדעת איך הוא חותם אם יכול לחתום. ולזאת יסדר גט אחר:

ואשר הביא כבודו אחרונים המקילים במקום עיגון אם לא נכתב קוצו השמאלי של יו"ד. וכן אם א"א לקיים חתימת הדיינים. ועל הטעות בההרשאה כתב שהוא ט"ס כי באמת אמר השליח גם תיבות מתא דיתבא וכו'. וכן סימני השורות שלא נכתבו כהוגן הוא ג"כ רק טעות. אני תמה וכי כך עושים בעלי הוראה יראי ד' לעשות לכתחילה כל דבר שנמצא בשוסקים להתיר במקום עיגון. וגם בההרשאה לעשות טעיות ושלא להרגיש בהם כלל. וכבודו הביא דברי הח"ס ח"ב סימן ח'. ומדוע לא ראה סוף התשובה שכתב שהמסדר את הגט מחויב לעמוד שנית לבחינה על הוראותיו כי ניכר ממה שלא עיין שיכתבו הגט וההרשאה כראוי שהוא קל ומחוסר יראה ע"ש. ובע"ה אני רגיל בגיטין אולי יותר מכבודו. ובכ"ז אני מדקדק בע"ה בכל אות ואות בגט ובהרשאה. באשר הוא איסור חמור וכן נהגו רבנן קשישאי. ומי שאינו עושה כן אין בו יראת שמים. ולכאורה אין מובנים דברי הח"ס הנ"ל שכתב שיעמוד בנסיון על הוראה. כי מה בצע במה שיעמוד בנסיון בלימודו כיון שאין בו יראת שמים וכמאמר חז"ל בשבת (דף ל"א) חבל על דלית ליה דרתא וכו'. ובעוה"ר נמצאים גדולים בתורה ואין בהם יראת שמים. ודואג ואחיתופל ואחר יוכיחו אבל כוונתו דהנה לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא הוא סייעתא דשמיא. ואין מסייעין מן השמים בזה. רק לירא שמים ולומד תורה לשמה. ולזה איתא בכתובות (דף ס') שהמורה הלכה בפני רבו לא מסתייעא ליה מילתא להורות כהלכה. והיינו מפני שמוכח מזה שאינו לומד לש"ש כיון שקופץ להורות בפני רבו. וכן אמרו בפסחים (דף ס"ו) שהמתיהר חכמתו מסתלקת ממנו. והכוונה שם ג"כ לענין להורות כהלכה יעו"ש. והיינו כמש"ל. ולזה כתב הח"ס שיעמוד בנסיון על הוראה. ואם יראה שיודע להורות כהלכה. הרי זה הוכחה שיש בו יראת שמים וסייעוהו מן השמים להורות כהלכה. וענין הגט יש לתלות באונס או איזה סיבה אחרת כי שגיאות מי יבין:

והנה כבודו אף כי הוא גדול בתורה אבל קלות קחזינא הכא אחרי שאינו מודה על האמת. ובפרט בדברים שאפשר לתקן כעת כמו בדבר הקיום חתימת ב"ד וההרשאה. ובההרשאה הוא באמת פסול גמור כיון שכתבו בשם השליח מה שלא נזכר בגוף דברי השליח. ומה לי מה שכבודו כותב שטעות היה. ובכגון זה לא שייך לומר דעבידי למיטעי שהקילו הפוסקים בח"מ סימן מ"ג ס"ח. וכן בטעות דמוכח בח"מ שם ובאה"ע סימן קכ"ו סכ"א. ובפרט בסימני השורות שדקדק לכתוב סימנים וכתבם שלא כהוגן. א"כ מוכח מזה שזה הגט אינו אותו שנעשה עליו זה שליח. וע' במחנה אפרים בה' גירושין דמבואר מדבריו שאם יש שינוי בסימנים יש לחוש להגט ושם הכשיר רק משום דהוי טעות דמוכח ע"ש. וע' דברי אמת קונטרס י"א סימן מ"ב שהביא הרבה דיעות בענין זה. וע' עבוה"ג סימן ל"ח. ויראה נא כבודו שאף עתה לא הרגיש שבהסימנים דילג שורה ששית וכתב סימנים רק לאחד עשר שורות. וזה מורה קלות ושאין חשוב בעיניו ענין סידור גט לשים לב לזה כהוגן. והעיקר בהוראה הוא יראת שמים. וכבודו יודע שאני מאוהביו. לזה מוצא אני א"ע מוכרח להגיד לו האמת. ואת אשר יאהב יוכיח כתיב. ומובטחני שיקבל האמת ויוסיף אהבה. וע"ד שם חיים אליה. הלא בכל האחרונים מבואר שיכתבו שני גיטין בשם אליה באשר הרבה נקראים אליהו. וידוע שבכל תפוצות ישראל קוראים לספר תורה אליהו וכן בשעת המילה. וגם בזה אדמה שהדבר כן. ועכ"פ היה לכבודו לבאר זה במכתבו וכמבואר באחרונים שמסדר הגט צריך לבאר במכתב למקום ששולח הגט כל מה שיש להעיר בגט זה. ואשר כתבתי שאני חושש לעוד עיר ששמה לאמזא. כוונתי שלזה כתבתי שיכתבו בההרשאה מתא דיתבא וכו'. אף דרק בגט במקום עמידת הבעל והאשה החמירו כן. אך באשר יש לי חשש לעוד עיר כזאת. לזה דקדקתי לכתוב כן. וכן נמצא בלוחות שיש עוד עיר ששמה לאמזא. ועכ"פ כיון שכתוב בההרשאה שהשליח לא הזכיר זה בדבריו. והדיינים כותבים זה בדבריהם. ה"ז שקר. ובעתים הללו יש לחוש לתרי שוירי כי הרבה עיירות יש בשם אחד במקומות שונים. ועיר כת"ר יודע אני ארבע כאלה. ובודאי יש עוד בעולם. והאחרונים הביאו בשם הפחד יצחק לכתוב במקום מגורי השליח ג"כ דיתבא על נהר. ומ"ש כבודו דעכ"פ אין שם שליח ב"ד ששמו כך. הנה עכ"פ צריך לבדוק ולחפש אולי יש כאלה. ואפשר לברורי ע"י מכתבי עתים וכדומה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה