אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ג חלק יורה דעה › סימן נ

שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק יורה דעה · סימן נ

סימן מט

ע"ד מ"ש בחיבורי ח"ב ס"ס ז' דמצות לאו ליהנות הוא דיעבד והקשה כבודו ע"ז מכמה מקומות. הנה לא עלי תלונתו רק על המל"מ שהבאתי שם [ומש"ש בפ"א. הוא ט"ס וצ"ל בפ"ה] אבל הכוונה רק בגוף אה"נ שנראה כשמשתמש באוה"נ וכמ"ש בחי' הרשב"א ביבמות ק"ג ע"ש. ואנכי כתבתי זה שם לענין שנשאלתי שרצה השואל לדון למול לכתחילה בסכין של ע"ז:

ועל מ"ש בסי' ל"ז בהיה מונח על הקרח מצד אחד. הנה קושיית כבודו לא עלי תשוב רק על הפרמ"ג שהביאו כבודו בעצמו. ובאמת לק"מ דמ"ש כבודו הסברא שמתיבש למעלה מהאויר הוא תמוה דא"כ תועיל קליפה או נטילה לבשר ששהה ג"י. ומפורש בפוסקים שהדם נתיבש בתוכו. ונראה שמועיל הדחה תוך ג"י שעי"ז מתעורר לחלוחית הדם ואינו מתיבש עד עבור ג"י:

ומ"ש עמ"ש בסי' קל"ז שאם אמו אומרת לעבור ע"ד אביו הוי כאומרת היטמא. והקשה דבהיטמא הטעם משום שגם אביו חייב בזה. לק"מ דהא גם היא מצווה על כיבוד אביה וכמו בהיטמא שהאב מצווה על טומאת עצמו. אבל באמת אין הטעם שם בשביל זה רק שהוצרכו לסברא דכולכם חייבים בכבודי משום דהוקש כבודם לכבוד המקום כדאיתא בב"מ ל"ב והכא גם כבוד האב הוקש לכבוד המקום. גם מ"ש שהמצוה נאמרה באופן זה שישמע לאמו היפך ציווי אביו. הוא תמוה דמנ"ל לפרש כן הכתוב ובמק"א הארכתי בזה. ומש"ש דא"ל דנ"מ אם צוותה אמו תיכף להיפוך. דכיון שבשעת מעשה היא חייבת ג"ב בכבוד אביו ממילא בטלו דבריה. והקשה דהא הבעיא בגרושה שאינה חייבת בכבודו. יעיין נא כבודו וימצא שהכוונה שם בנו"ב דנימא דנ"מ באלמנה דהוי כנתגרשה ולא איירי בגרושה. וע"ז כתבתי דנימא שצותה בחייו ואח"כ מת:

ומ"ש עוד על מש"ש דרש"י פי' שר"א רצה לחזור לגמרי לבבל. והקשה דרש"י לא כתב כן רק שר"י היה סבור כן אבל באמת רצה רק לקבל פניה כדמוכח מלשון לקראת אימא. תמהני דכיון דלשון לקראת אימא מוכיח שרצה לקבל פניה. איך טעה ר"י לחשוב שרוצה לחזור לגמרי. אבל הכוונה כי אחרי שראה ר"י שהדר אתא לשאלו. הוכיח מזה שרוצה באמת לשוב לבבל. כ"א רצונו רק לצאת לקראת אמו. למה לו להפציר כ"כ. וכן היתה באמת כוונת ר"א כמו שהוכחתי בחיבורי שם. ורש"י פירש סבור היה. משום שהוקשה לו למה לא שאלו אם הוא רוצה לשוב לגמרי. או רק לצאת לקראתה וגם לשון נתרצית מוכח כן. וגם בש"ס מצינו סברוה שכן המסקנא בנדרים דף י"א וריש ב"ב ע"ש בתו' ור"ן. וע' מהרש"א בח"א שפירש באמת שיצא רק לקבל פני אמו ושאין כבוד במותה ואקצר. ומצאתי שהמהרי"ט פירש כן ג"כ והתעורר ג"כ מצד שר"א היה כהן וכמ"ש בחיבורי שם בס"ד. וב"ה שכוונתי לדעתו:

ועל מש"ש בחיבורי בהא דכתובות קי"א דאף שמותר לצאת לדבר מצוה. מ"מ שם היא מחויבת לילך אחריו. והביא כבודו דברי התוס' בע"ז י"ג שרק אם דעתו לחזור מותר. ושם לא היה דעתו לחזור. תמהני הלא הבאתי שם סברא דדעתו לחזור. אבל כוונתי דמנא ידע ר"ח שכוונתו שלא לחזור והו"ל לשאלו ע"ז. ולזה כתבתי דכיון שהיא חייבת לילך אחריו. א"כ אף אם דעתו לחזור א"צ לילך לשם. וגם דמזה מוכח שאין דעתו לחזור. כ"א דעתו לחזור למה לו לילך לשם הלא היא תבוא אליו אבל אחיו אם היה דעתו לחזור היה מותר כי קודם שאירסה אפשר לא היתה חפיצה לבוא אליו. וגם דבש"ס לא נזכר כלל שיצא אחיו מא"י. רק בירושלמי במוע"ק רפ"ג איתא זה ובחיבורי שם יש ט"ס שכתוב ר"י וצ"ל ר"ח]. ולפי מה דאיתא בקדושין ל"א שר"י התיר לדבר מצוה אף להשאר שם. ודאי צ"ל דגבי יבום הטעם כמ"ש. ודוחק לומר דשם ג"כ דעתו לחזור כשתמות. ובירושלמי דמו"ק שם מוכח שהיה דעתו לחזור דקאמר שם לחלוץ. שוב ראיתי בש"ק שם שהרגיש בזה ובק"ע שם פירש ג"כ כמש"ל משום שצריכה לילך אחריו:

ומ"ש כבודו שאם אמו צותה לו לעשות דבר לאחר מיתתה הויא כגרושה כיון דלאח"מ אינה מחויבת בכבוד בעלה זה אינו כלל דהא העיקר תלוי בעת הציווי שאז אינה יכולה להתנגד לרצון בעלה. ואחר מיתה שוב אין בכחה לצוות על בנה ומ"ש שמיתה אינה עושה פירוד. הנה מפורש בקדושין י"ג ע"ב דמיתה איתקש לגירושין ע"ש ובתו' שם:

וע"ד מ"ש בחיבורי לישב קושית רעק"א מהב"י דבאם ליכא קפידא. והקשה כבודו דמ"מ למה להב"י לומר הטעם משום דכבוד אביו קודם הא בלא"ה כבוד החיים עדיף. ונ"מ לענין אחר הנה קושיא זו הו"ל להקשות על הגרעק"א בעצמו שהוכיח דאלת"ה הו"ל לאשמועינן רבותא טפי בצוה לו אביו וכו'. והא הו"ל להוכיח בפשיטות מדלא כתב שכבוד החי קודם. ועכצ"ל שהוצרך רעק"א לזה משום שאפשר לפרש לשון הב"י דלהכי באמת קודם כבוד האב מפני שהוא חי. כי לא נזכר זה שם בתורת טעם רק דינא קאמר שם שכבוד האב קודם לכבוד האם. ע"ש בלשונו דלא קאמר שישמע לאביו מפני שכבודו קודם רק קאמר כשהאב מקפיד כבוד האב קודם. וכן יש מקום להוכיח מדלא חילק בין גרושה לאינה גרושה ולזה הוצרך הגרעק"א להוכחה אחרת. ולזה לפמ"ש לדחות הוכחת הגרעק"א. ממילא יש לפרש דברי הב"י כנ"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה