אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ג חלק חשן משפט › סימן קעב

שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק חשן משפט · סימן קעב

סימן קעא

ע"ד שנסתפק אם שמש הוי ש"ש. יפה הביא דברי הרדב"ז ח"ד סי' ק"מ דהוי ש"ח שאינו נוטל שכר על שמירתו וע' מח"א ה' שומרים סימן ל"א בשם המהרש"ך דגם במשרת ס"ל הכי. ובקצה"ח סי' רצ"א סק"ו משמע דמשרת הוי ש"ש ונראה שבשעה שמצוה להמשרת לעסוק בשמירת איזה דבר הוי ודאי ש"ש דהא נוטל שכר על מלאכתו. וזהו מלאכתו כעת לשמור דבר זה. אבל בשעה שעושה מלאכות אחרות ודאי דלא הוי ש"ש על כלים שבבית. וזוהי דעת הקצה"ח "ח שם ובאשר אין ת"י שו"ת מהרש"ך לא אאריך בזה. ועכ"פ פשוט דשמש לא הוי ש"ש כיון שידוע שאינו יושב ומשמר רק מניח הכל בביהמ"ד וסוגר הביהמ"ד. וכיון ששמר כדרך השומרין הוי כגניבה באונס שדעת הרבה פוסקים שפטור וכתב הש"ך סי' ש"ג שכן עיקר ואף שכתב הנתיבות שם דבנם בעידנא דניימי אינשי כ"ע מודו דחייב. מ"מ הכא שידוע שאין חיוב על השמש להיות תדיר בביהמ"ד ואף ביום לשמור החפצים. ורק להשגיח לסגור הארונות ביום ודלתי ביהמ"ד בלילה. בזה ודאי שפטור. ובגוף דברי הנתיבות יש לדון ומרוב טרדותי ההכרח לקצר:

וע"ד שמש שסידר קדושין בלי ידיעת הרב. והמתקדשת היתה פנויה מעוברת. שנסתפק מעכ"ת אם יש להעבירו כי לא מצינו להעביר בשביל דבר עבירה רק באו"ח סי' נ"ג גבי ש"צ ולא גבי שמש. הנה בודאי גם שמש הוי מן המינויים שצריכים להיות ישרי דרך וכמפורש בסוטה דף מ' ע"ב דחזן הכנסת הוי מינוי. והיינו שמש עי"ש בפירש"י. וכן הוא במכות כ"ג דהוי מינוי. וכן מפורש בקדושין דף ע"ו דאף שוטרי הרבים הוי מינוי ושררה שצריך שיהיו מיוחסים ומנוקים מדופי. ושמש בודאי לא גרע משוטר. ובפרט אצלינו שהוא שליח ב"ד וצריך להיות נאמן כבי תרי על כמה דברים. והרי מצינו בח"מ ס' ע"א סי"ג בנתן לו נאמנות ונמצא כפרן באיזה דבר איתרע נאמנותו. וה"ה הכא כשעבר עבירה כזו ודאי שאינו ראוי להיות נאמן כבי תרי. וכן קיי"ל בח"מ סי' תכ"א ס"ו במשרת שחושש שיגנוב יכול להוציאו בתוך הזמן. והיינו משום שאין לוקחין משרת שיגניב. כי הרבה פעמים סומכים עליו שהוא ישמור רכוש בעליו. וה"ה בנ"ד מנהג העולם לסמוך על השמש בעסקי קדושין לפי שהוא מוחזק שעושה ברשות ב"ד: וע' חות יאיר סי' קצ"ט שהביא ג"כ שהעבירו שמש מאומנתו בשביל שגנב מקופת הצדקה. ולזה ודאי מותר להעבירו. ובפרט בנ"ד שגרם מכשול לישא מעוברת חבירו. אכן בכ"ז אין למהר לירד לחייו ובפרט אם טפלי תלוי בו. והכל לפי מה שהוא אדם. ואם הוא אדם כשר ומתנהג כשורה. ורק בשעה זו יצרו אנסיה או פיתוהו בדברים וכדומה. אין ראוי להעבירו לגמרי רק לקנסו להעבירו על איזה משך כפי ראות עיני הרב וטובי העיר ויקבל עליו דברי חבירות שיזהר מעתה במעשיו וישאר על מקומו והלא שו"ב המוציא טריפה מת"י הוא דבר חמור יותר. ובכ"ז מבואר בפוסקים שבפעם ראשונה אין להעבירו לגמרי אם רואים שבעצם הוא אדם כשר. ורק מעבירים אותו על איזה משך ויקבל עליו דברי חבירות. וה"ה בנ"ד. ואין למהר לקפח חיי איש וביתו. ותיתי לי שכל ימי בע"ה התרחקתי מכגון זה וכן הש"צ שהתעסק בסידור קידושין הללו ודאי ג"כ שצריך לעשות כנ"ל להעבירו על איזה זמן. והכל לפי מה שהוא ולהעבירו לגמרי אולי אין תועלת ע' ח"ס חא"ח סי' ר"ה בכעין זה:

וע"ד מ"ש הש"ך סי' י"ג סק"ד בשם הרי"ו דבזבל"א א"י לברור מאן דלא גמיר או שלא המחוהו רבים עליהם בלא רשות חבירו. והקשה מעכ"ת דהא קיי"ל בס' ג' דסגי בחד דגמיר. נראה הכוונה בזה דהא הטעם שיכול לדרוש לדון ע"פ זבל"א הוא כדאיתא בש"ס משום דצייתי בע"ד. ופירש"י משום שסבור שאם היה יכול להפך בזכותו היה מהפך. וזה שייך רק אם הוא גמיר כי אז יודע לחפש סברות בדין לזכותו של זה אבל מאן דלא גמיר אינו יודע כלל איך לחפש זכיות ע"פ דין וכיון דלא שייך הטעם ממילא א"י לבררו. ואף דהלה יכול לטעון מה לך שלא יוכל לצדד בזכותי. מ"מ יכול הלה לומר דכיון דלא שייך הטעם אין בזה דין זבל"א. ועוד נראה דהא כתב הרא"ש שאף שיכול הנברר להפך בזכותו. בכ"ז אסור לו להפך בזכותו שלא כדין ובתחבולות. רק בסברות אמיתיות לפי דעתו. וכשרואה שהזכות עם הצד השני מחוייב לצדד בזכות השני והובא בטוש"ע שם. ולזה דלא גמיר אינו יודע איך הדין נוטה ומחפש תחבולות לזכות הצד שלו אף שהוא שלא כדין וכן מוכרח בדברי הרי"ו שהרי כתב שם שזה מוכח מדברי הרא"ש ר"פ ז"ב. וקשה דלא מוכח שם מידי. אבל לפמ"ש א"ש דממ"ש הרא"ש שאסור לו לצדד בזכותו שלא כדין. מוכח שא"י לברור דלא גמיר כי הוא יצדד שלא כדין מצד חסרון ידיעתו וא"ל דמוכח לה ממ"ש הרא"ש שם שא"י לברור דיין שאינו הגון לישב עם דיין הגון. ז"א דשם איירי אף בגמיר רק שאינו הגון במעשים. ומ"ש שבהמחוהו רבים סגי בלא גמיר. י"ל הטעם דכיון שהמחוהו עליהם מסתמא הכירו בו שיש לו שכל ישר שלא יצדד בזכות אדם שלא כדין. וגם י"ל דכיון שהרבים קבלוהו שוב א"י למחות מלבררו:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה