אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ג חלק אורח חיים › סימן ג

שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק אורח חיים · סימן ג

סימן ב

הנה בשו"ע או"ח סי' ר"ח סי"ג איתא שאם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות על התפוחים. וכ"ש אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל מז' המינים שצריך לברך על כאו"א וה"ה אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת מינים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים עכ"ל. וקשה דל"ל לכתוב וה"ה אם אכל בשר ודגים. דהא מעיקרא איירי ג"כ בבשר. והול"ל וה"ה אם אכל מחמשת מינים אין ברכת עה"מ פוטרת את הבשר ופה"א. ובדגים שהוסיף אין שום חידוש:

והנראה בזה דהנה לכאורה קשה למה לא תפטור ברכה מעין ג' את ברכת בנ"ר של תפוחים הא אמרינן בברכה מעין ג' על תנובת השדה. וזה כולל כל פרי האדמה והעץ. שוב ראיתי שדעת הגהת סמ"ק הוא באמת שפוטר בשביל זה והובא בקוצר בב"י סי' ר"ח. ולפ"ז יש ליישב לשון השו"ע די"ל דס"ל כדעת רבינו יונה והובא בטור שבברכת יין וז' מינים אין אומרים על תנובת השדה רק בברכת חמשת המינים. ולזה גבי ברכת ה' מינים כתב שאכל בשר ודגים שאינם פרי האדמה ואין נכללים בתנובת השדה. אבל עדיין יקשה לשיטת הפוסקים דס"ל דאמרינן תנובת השדה בכל ברכה מעין שלש. ובכ"ז כתבו שאין יוצאים בזה ברכת בנ"ר על תפוחים וכדומה:

ונראה דהיינו משום דהרא"ש לשיטתו דס"ל כהירושלמי שמצריך לחתום בברכת בנ"ר בחתימה בשם. וא"כ נהי דבתחילת הברכה נזכר תנובת השדה. אבל בחתימה לא נזכר מעין הברכה. ולפ"ז אם אכל מז' המינים שמסיים על הארץ ועל הפירות ומזכיר בתחילה תנובת השדה. שפיר יצא ידי בנ"ר על פרי אדמה ופרי העץ:

עכ"פ מיושב הא דנקיט השו"ע וה"ה אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת המינים. שאם אכל תפוחים או פה"א שפיר יצא דהא אמר ועל תנובת השדה. ובסי' ר"ז פסק שא"צ חתימה בבנ"ר. ולפ"ז למעשה צריך ליזהר כשאוכל מז' המינים ותפוחים או פה"א שיברך מקודם בנ"ר ואח"כ מעין ג' כיון שיש פוסקים שיוצא בברכה מעין ג' על בנ"ר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה