אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ג חלק אורח חיים › סימן ב

שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק אורח חיים · סימן ב

סימן א

נסתפקתי בהא דאיתא בברכות מ"ג ע"ב אר"י האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו וכו' להתנאות בהן בנ"א וכתבו הפוסקים דהיינו אילני פירות כשמוציאים פרח ע' ש"ע סי' רכ"ו. וצריך לברר אם ראה אילנות שאסורים בהנאה כמו ערלה ואשירה אם צריך לברך או לא:

והנה לכאורה מלשון הברכה להתנאות בהם בנ"א מבואר שהברכה היא על ההנאה וכן פירש"י. וא"כ כיון שמאילנות הללו אסור ליהנות א"צ לברך עליהם. וא"ל דכיון שמותרים לנכרי בהנאה שייך שפיר לברך שברא ליהנות בהם בנ"א ובפרט לפמ"ש התוס' ביבמות ס"א ובכמה דוכתי שנכרים מיקרו שפיר בנ"א ע"ש. ז"א דהא לא מצינו שיתחייבו לברך על הנאת אחרים. ורק כשיש לאדם הנאה מצרף בברכתו גם את הנאת אחרים שיש להם בזה. וכדאיתא בברכות נ"ט דהיכא דאית לו שותפות מברך הטוב והמטיב. והכא נמי מברך על הנאתו ומשתף בברכתו הנאת כל בנ"א. אבל לא שיברך רק על הנאת אחרים. וע' מג"א ס"ס רכ"א לענין טובת נכרי אי הוי טובה ואכמ"ל בזה. וא"ל דהא יש עוד אילנות שמותרים לו ז"א דהא חזינן שלא חייבוהו לברך על מה שאינו רואה רק כשרואה האילנות דמלבלבי. וא"כ אין זה שייך רק כשרואה אילן שיכול ליהנות ממנו. ואף שמזכיר בברכתו בריות טובות אף שאינם לפניו כעת. היינו ג"כ לפי שכוללם יחד עם האילנות שהם לפניו כעת:

אבל א"ל שלא יברך מצד שהברכה הוי הנאה שמקיים מצות הברכה ובפרט לשיטת הבעה"מ דבמצוה דרבנן אמרינן מצות ליהנות ניתנו ז"א דא"כ האיך מקיימים מצות שריפה בחמץ וביעור בע"ז הא נהנה בקיום המצוה. והרי צריך לברך על ביעור חמץ. וכן בביאור ע"ז. וא"כ נהנה בקיום מצות הברכה דהוי מצוה דרבנן. ועכצ"ל דזה לא מיקרי הנאה. ובפרט דבנ"ד אין זה רק ברכת השבח על כלל בריאות האילנות ושאר בריות. רק קבעו ברכה זו בעת ראיית אילן:

ויש מקום לדון שיברכו על איסורי הנאה ג"כ. דהא איתא בירושלמי פ"ט דברכות הרואה אילנות נאים ובנ"א נאים מברך ברוך שכן ברא בריות נאות בעולם. ובש"ס דילן ברכות נ"ח וע"ז כ' פ"א איתא שמברך ברוך שככה לו בעולמו. ועכ"פ משמע דהוי רק שבח על שיש בעולם אילנות טובות ונאות. וא"כ זה שייך אף על ערלה. ובכ"ז נראה עיקר שלא לברך כמש"ל ונראה דברכה דירושלמי הנ"ל היא ברכה אחרת מהא דבש"ס דף מ"ג הנ"ל. דהכא איירי רק במלבלבי ובעושים פירות כמ"ש האחרונים באו"ח סי' רכ"ו בשם הלק"ט. ובדף נ"ח ובירושלמי שם איירי בכל אילנות נאים אף שאינם עושים פירות ואף שלא בשעת הלבלוב. שוב ראיתי בחי' רעק"א בסי' רכ"ו שכתב להסתפק בדין זה ונראה דעתו שם ג"כ שלא לברך ע"ש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה