שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
חלק אבן העזר · סימן קלד
הנה הובא לפני גט שנשלח לתתו בע"כ. ובקשוני לשום עין אם נכתב כראוי. ומצאתי בו. א) אשר נכתב במספר השנים חמשים ושנים. וידוע שצ"ל ושתים וכמבואר בש"ע אה"ע סי' קכ"ו ס"ה. ב) נכתב מקום עמידת העדים והבעל בהורודנא מתא דיתבא על נהר נימון ועל נהר הורודניצא. והנה איך כותבים כעת גיטין בהוראדנא אין ידוע לי. אכן בט"ג בשמות עיירות ונהרות הביא לכתוב בהורדנא בלא ויו אחר הריש. וכן נימין ביוד אחר המם ולא בויו. ג) שני שיטות לא היו מעורות. ד) בגימל של וגט אין נוגע עוקץ התחתון להקו כי יש שם הפסק דק. ה) בתיבת וישראל בין ריש לאלף יש קו קטן יתר. וכן בתיבת ואגרת יש קו קטן יתר בין הגימל להריש אלה החמש מראות נגעים מצאתי בגט הנזכר:
והנה מה שנכתב שנים במספר השנים כשר בדיעבד כמפורש בש"ע. ואינו מעורה ג"כ הכשירו הרבה אחרונים בדיעבד והנפסק שבתיבת וגט ג"כ מבואר בש"ע ואחרונים סי' קכ"ה סי"ז שכשר בדיעבד כיון שהוא בטופס. ובפרט שאינו ניכר להדיא כ"כ. והקו שבתיבת ואגרת ג"כ אינו חשש כ"כ שאינו ניכר לאות בפ"ע רק קו דק מאוד. והקו בתיבת וישראל אף שיש לדונו לתואר יוד. בכ"ז אין מקום לפסלו בדיעבד כי אין כאן מקום לטעות בגוף הגט. אכן אחר שנתקבצו בגט זה כל הנהו ריעותות הפשוטים לכל עוסק בגו"ק מובן שנעשה ע"י הדיוט שא"י הלכות גיטין. ומי יודע כמה פסולים נעשו בגט זה ובשליחותו. וכמבואר בש"ע סי' קמ"א ס"ל שאם נמצא בההרשאה טעות גם הגט פסול דמוכח שמסדרי הגט היו ע"ה. ומכ"ש בנ"ד שנמצאו טעיות בגט עצמו וכ"כ הפמ"א סי' מ"ז. וכן מבואר באחרונים אשר אם נמצאו ריעותות בגט אף שבעצמם אינם פוסלים בכ"ז מוכח מזה שנסדר לפני הדיוטות. ויש לפסול הגט מפני שיש לחוש לפסולים גמורים עד שיתברר איך נסדר הגט:
ובאמת בנ"ד נראה מעיקר הדין לפסול הגט. דהא בשחיטה כל זמן שלא ידענו מי שחט היינו אוסרים מפני שהבהמה בחזקת איסור. ורק עיקר ההיתר דסמכינן על רוב מצויים אצל שחיטה מומחים הם. וא"כ ה"נ בגט. האשה בחזקת א"א עומדת והוא בחזקת נשוי. רק כשהגיע גט לידה אף שלא ידענו מי כתבו ומי סידרו אין חוששים שנעשה בפסול משום דרוב מצויים אצל גיטין מומחים הם. והנה זה ברור שרוב הלומדים הבקיאים בהלכות גיטין הם יראי שמים ולא יעסקו לעזור לעבור חדר"ג לעשות גט בע"כ. ורוב הכותבים גט בע"כ ועוסקים בזה הם הדיוטות. וא"כ אין כאן רוב מצויים אצל גיטין מומחים הם. ואוקמא בחזקת א"א. והגט פסול כל זמן שלא נודע לנו שנסדר כהוגן וכדין. וכעין זה איתא בחולין נ"ג גבי כל הדורס אין צפורנו נשמטת. ובכתובות ט"ז גבי הנשאות הן בתולות וכו' וכן בכמה דוכתי. וכעין זה כתבו התו' ביבמות מ"ז ע"א שרוב הבאים בפנינו בחזקת ישראל הם ישראלים ע"ש. ועפ"ז יש לישב הרמב"ם שלא הביא בפ"ד מה' שחיטה הא דנגנבו גדייו. משום דס"ל שאצל החשודים על הגניבה איתרע רובא דרוב מצויים. ועש"ך ביו"ד שכתב שנתן לשחוט לאחר ואכמ"ל בזה. ולפ"ז יש לדון בכל גיטין הניתנין בע"כ לפסלם עד שיתברר שנעשו כהוגן. ואף אם נאמר שאם רואים שנכתב הגט וההרשאה כראוי ה"ז ראיה שנעשה ע"י בקי. בכ"ז בנ"ד שנמצאו הרבה טעיות בגט בוודאי פסול דאיתרע ליה רובא כנ"ל:
והאחרון הכביד ששינה במקום עמידת העדים ובשם הנהר שינוי גדול. וכבר כתבו הפוסקים לפסול בשינוי מקום עמידת העדים. דהיינו מתניתין דהיה במזרח וכתב במערב. או משום דבעינן עדות שאתה יכול להזימה ולומר עמנו הייתם. והביא הג"פ סי' קכ"ח לפסול אם כתב במקום תונס תנס. אף שאין עיר שיהא שמה תנס בכל העולם. ומכ"ש הכא ששינה גם שם הנהר שבזה ניכר יותר שמכוין לעיר אחרת. וע' שו"ת נו"ב מ"ק חאה"ע סי' פ"ח שהחמיר מאוד אם שינה שם העיר מפילץ לפילטץ אף שאין השינוי גדול כ"כ כמו בנ"ד שהויו גורם קריאת מלאפום. והוא שינוי גדול מאוד וגם כמדומה לי שנמצאת עוד עיר ששמה הורודנא בגלילות וואלין וע' ח"ס חאה"ע סי' י"ב. ואף אינימא שאם לא כתב כשר. והיינו משום שא"צ לכתוב מדינא הזמן והמקום בשטר לפי שא"צ דרישה וחקירה בעידי גט שיוכלו להזימם וכמ"ש הפנ"י הובא בח"ס שם. מ"מ בשינה וודאי יפסול דהו"ל עדות שאי אתה יכול להזימה. וע"ש ובג"פ סי' קכ"ח. וש"ך ח"מ סי' ל"ג ס"ק ט"ז ביאר דאף שא"צ דו"ח בד"מ מ"מ בעינן שתהא עדות שאתה יכול להזימה ובמק"א הארכתי בזה בס"ד:
ועוד נראה דהנה יסוד מה שכתבו הפוסקים לצדד להתירא בשינה המקום עמידת העדים הוא משום דבגיטין א"צ דרישה וחקירה. והנה קי"ל בסנהדרין ל"ב וכ"פ הרמב"ם ובטוש"ע ח"מ סי' ל' דדין מרומה צריך דו"ח. והביא בשו"ת ר"ב אשכנזי סי' ה' הרבה פוסקים דס"ל דדין מרומה צריך דו"ח לעיכובא כמו דיני נפשות. וכ"נ פשטות הש"ס שם דיליף לה מקראי. ועיקר סברא דדין מרומה צריך דו"ח הוא מפני שיש אומדנא שאפשר שעדותם אינה נכונה כיון שנראה שהוא דין מרומה. וא"כ ה"ה בנ"ד שהגט נכתב ליתנו בע"כ. יש אומדנא שלא נעשה כהוגן ומי יודע אם חתמו עליו עדים כשרים. שאין לך דין מרומה גדול מזה. וכ"כ האו"ת סי' ל' סק"א דגם בגט אם נראה מרומה צריך דו"ח. וא"כ בנ"ד צריך דו"ח וכיון ששינה מקום עמידת העדים הוי עדות שאי אתה יכול להזימה. והרבה נשתייר בקולמוס ובאשר עומדים עלי לכלות מעשי ההכרח להפסיק באמצע. ובדבר הורדנא שכתבו הורודנא ונימין שכתבו נימון צריך בירור איך כותבים בגיטין כעת בהוראדנא כי אף שבט"ג מבואר כמש"ל בכ"ז אפשר שכעת כותבים באופן אחר. וכמו שראיתי בט"ג שם שכתב שכותבים בפאריז שם העיר פריש בלא אלף אחר הפא. ובאמת כותבים כעת פאריש באלף אחר הפא כפי שהגיעני גט משם כמ"ש לי המו"צ משם. וגם השליחות צריך בדיקה איך נעשה. ועכ"פ לא נפטר הבעל מחדר"ג בגט זה לבד מה שיש לדון בזה ממ"ש הנו"ב לפסול גט בע"כ ע"י שליח: