אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ג חלק אבן העזר › סימן קכט

שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק אבן העזר · סימן קכט

סימן קכח

להה"ג הנ"ל

מכתבו היקר הגיעני וכפי שכתב כעת ששמו דוד יצחק אייזיק שוב אין שייך הסברא שהזכיר כת"ר להקל בכינוי. דכיון שנקרא בשר השמות יחד נעשה כינוי זה עיקר שמו. ובפרט זה יש מבוכה בין האחרונים. והעיקר שכיון שנקרא בשניהם יחד ה"ז עיקר שמו. וכעין ראיה לזה מפסחים פ"ו ע"ב דאיתא שם שאמרו לרב הונא בריה דרב נתן למה קרא א"ע רב הונא והשיב בעל השם אני ופירש"י שמקטנותו קוראים אותו רב הונא הרי מבואר דאף שרב הוא רק תואר הכבוד בכ"ז כיון שקראוהו כן מעודו נעשה לעיקר שמו וגוף פירש"י שם צל"ע דמצינו בב"ב נ"ה ע"א וזבחים י"ט ע"א קרי ליה רב אשי הונא בר נתן. אלמא שנקרא גם בלא רב ויש לדחות ואכ"מ. ובאמת ר"ח פירש באופן אחר ע"ש במהרש"א. ואף שיש לחלק דהכא שאייזיק הוא כינוי ליצחק הוי כשם אחד וקראוהו כן כדי שיוכלו לקרותו באחד מהם. אכן העיקר כמש"ל כי יש כמה שמות שמקורם משם אחר ובכ"ז נעשה לשם בפ"ע. ובפרט למנהגנו שאין קוראים שם כפי הוראתו רק כשם אחד מהמשפחה וכדומה. א"כ קובעים זה לשם מיוחד. וחד. ויש הרבה שקוראים אותם בשניהם יחד. יהודה ליב. יצחק אייזיק. אריה ליב וכדומה. וידעתי שיש אחרונים שמפורש בהם להיפוך ולא אאריך כי אין בזה הכרעה משיטות הש"ס אבל השכל הישר יתן עדיו ויצדק:

ומ"ש להסתפק במי שעלה לתורה דוד יצחק אייזיק וחתם דוד אייזיק וכן נקרא בפי כל איך לכתוב בגט ושם העריסה אין ידוע אם קראוהו דוד יצחק או דוד יצחק אייזיק והאריך בזה. לדעתי צריך לכתוב דוד יצחק אייזיק דמתקרי דוד אייזיק כיון שידוע דשם אייזיק אינו ניתן לבדו רק עם שם קודש יצחק או שאלתיאל כמבואר בב"ש. א"כ לא מיקרי שם יצחק נשתקע והקורא אותו דוד אייזיק הוי כקורא יצחק אייזיק. וכמ"ש האחרונים שאף אם נקרא בפי כל בקיצור השם כמו מיצחק חקין וכדומה בכ"ז יכולים לכתוב עיקר השם. ואף דאייזיק אינו קיצור השם בכ"ז הוא שם היוצא משם יצחק ויש כעין זה באחרונים וגם דבלי ספק נקרא מעריסה בשם יצחק אייזיק כידוע שלא יצרפו שם אייזיק לשם דוד בלא שם יצחק. ואם נקרא רק בשם דוד יצחק לא היו קוראים אותו אייזיק כידוע המנהג במדינתינו. ויותר נראה ששמו מעריסה היה יצחק אייזיק ואח"כ מחמת חולי ניתוסף לו שם דוד. ואף דבמק"א כתבתי דשם העריסה אינו מועיל לענין קדימה מ"מ בנ"ד שניכר שיצחק ואייזיק הוא שם אחד. וגם דבאנשים ידוע לכל שעיקר השם הוא אותו שעולה בו לתורה. וכן קיי"ל במי שאין יודע לחתום כותבים מקודם שם הקודש שעולה בו לתורה. והכא חתימתו מפני שקיצר שמו ותפס רק הכינוי לזה שם הקודש עיקר. וכ"כ רמ"א בסימן קכ"ט סט"ז ששם הקודש שעולה בו לתורה עיקר ושם לעז שהכל קורים בו טפל ובשם האשה אף שכתב שם ג"כ ששם קודש עיקר. היינו דווקא היכא ששם הלעז יוצא משם הקודש כמו שמחה ופריידיל וכ"כ בתו"ג ושאר אחרונים. ולזה בשם פיגל שאינו יוצא משם שרה יש לכתוב שם פיגל מקודם. ואף שיוצא משם פיגא מ"מ לא שייך להקדימו בשביל זה כיון ששם פיגל הוי שם בפ"ע ג"כ וכמש"ל בסי' קכ"ז:

ונראה דשם שעולה בו לתורה מיקרי שם גמור אף שעולה לתורה לפרקים. דהא בשם בעינן שהוחזק בו כדאיתא בב"ב קס"ז וכתב המבי"ט סי' נ"ב דסגי בשלש פעמים והנה שם שהכל קורים בו מתחזק בו בפעמים אין מספר. א"כ לכאורה נימא דשם זה נקרא בו רוב פעמים ובשם השני נקרא מיעוט פעמים. וכן ראיתי בג"פ סי' קכ"ט סק"ב שרצה לפרש כן בלשון הש"ס גיטין ל"ד רובא מרים ופורתא שרה רק שהכריע מלשון רש"י בגיטין שם דאזלינן בתר רוב בני העיר ע"ש ובססק"ד. וא"כ בנ"ד שלתורה קוראהו רק הש"צ א"כ הוחזק רק מיעוט בשם זה ורק לפרקים. אבל באמת ז"א דהא קיי"ל לענין חזקה בב"ב כ"ט שאף רוכלים המחזירים בעיירות שדרכם לדור רק איזה ימים בשנה בביתם בכ"ז מיקרי חזקה כאלו דרו כל השנה כיון שדרו שם כדרכם תמיד. וכן קיי"ל בח"מ ס' ק"מ ס"ח. וכן לענין שדות ומקומות בביהכ"נ. והיינו לפי שעשה בבית או בשדה ההיא כפי שדרך לעשות. וא"כ ה"ה בנ"ד כיון שידוע שמנהג בכל ישראל לקרא לתורה בשם הקודש שלו כפי שניתן מעריסה ואין דרך לקרוא לתורה רק לפרקים וע"י הש"צ. ממילא הרי הוחזק כפי המנהג ולא שייך כלל לקרוא זה מיעוט:

ולכאורה י"ל דהרמב"ם והמחבר ר"ס קכ"ט שכתבו שיש לכתוב השם שרגילים בו ויודעים אותו ביותר מפרשי רובא מרים שרוב פעמים קוראים אותה כן ולא רוב בני העיר וכמש"ל בשם הג"פ. ולטעמייהו אזלי שפסקו בחו"מ בסי' ק"מ ס"ח שם שאם לא החזיק ג' שנים שלימות אינה חזקה ואף שהוא רוכל ודרכו שלא להיות בביתו. אבל כבר כתב הנתיבות שם בס"ק ז' שמי שדרכו לצאת לעסקיו גם הרמב"ם מודה דהוי חזקה. וא"כ ה"ה הכא. וע' בג"פ מ"ש בדקדוק לשון הרמב"ם והמחבר במ"ש שרגילים בו ונלע"ד דהרמב"ם ס"ל דסגי כפי שהכל נוהגים בדירתם. אבל אם המחזיק רוכל ואינו דר רק איזה ימים בשנה אינו מועיל כי יכול לומר שלא ידע שהוא רוכל ועת"ו ב"ב כ"ט ע"ב ד"ה ומודה. ואכמ"ל בזה דאין נ"מ לנ"ד דבכל מקום אין קוראים לתורה רק לפרקים ומ"מ קיי"ל בפוסקים דמיקרי אתחזק. והיינו כיון שידוע שיש שם מיוחד לקה"ת סגי במה שנקרא בו רק לתורה. כיון שא"א שיוחזק בשם זה יותר, ויכתוב שם זה מקודם כיון שהוא שם הקודש וכמ"ש הרמ"א. ומה שנקרא וחותם בשם אחר אין זה נקרא רוב נגד שם שנקרא בו לתורה כיון שזה מיוחד לקה"ת והוחזק בו לזה כדין. ולפמ"ש כת"ר שבעירו ההברה אצל קצתם אייזק בסגול על הזיין. א"צ ליתן גט חדש בשביל חתימתו. ואנכי כתבתי רק לפי הברתינו שמרגישים חירק על הזיין:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה