אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ג חלק אבן העזר › סימן קטז

שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק אבן העזר · סימן קטז

סימן קטו

ע"ד הגט שהגיע מאמעריקא ונכתב שם האשה ריזא. והיא נקראת רוזא בחולם שמבואר בב"ש וט"ג לכתוב בויו. ובההרשאה כתוב שם עיר מגורי שליח השני אסטראווא גובערני לאמזא. ובגיטין כותבין שם העיר אסטראב. וגם כתוב שם העיר על הגרר ולא נתקיים. וגם שם מסדר הגט אין ידוע לכבודו מי הוא ואם יכולים לסמוך עליו. וחפץ כבודו לדעת דעתי בזה:

הנה שם ריזא כותבים גם אצלינו ביוד לפי שההברה היא כמו צירה ולא בחולם. ובמקומות הב"ש והט"ג היתה ההברה כמו בחולם. וכבר כתבתי בסי' קי"ד וקכ"ז שהעיקר בזה לילך אחר ההברה ולא להשגיח כפי שכתוב בספרים. וגם שם ריזא ביוד הובא בט"ג שנ"ר סק"ג. ונראה דאף במקומות שההברה בחולם וכתבו ביוד כשר לפי שאצלינו הברת החולם והצירה קרובים זה לזה. וכ"כ הב"ש בשם יהודה והע"נ בשם הירמוזא והובא בט"ג שנ"ה סק"א דהיכא שהשינוי אינו נרגש במבטא כשר ע"ש. ורק במקומות שאצלם הברת החולם כמו קמץ יש לדון דהוי שינוי אם קוראים אותה שם רוזא בחולם. אך י"ל דכיון דעיקר הטעם שאם כתב שם של מקום כתיבה ולא של מקום נתינה פסול הוא מטעם חשש לעז שיאמרו שלא נכתב לאשה זו. ובנ"ד ידוע שיש מקומות שקוראים ריזא בצירה ויבינו כי נכתב הגט לאשה זו. והוא טעות דמוכח. וכן קיי"ל בס"ס קכ"ט דבדברים שתלוי בשינוי מבטא המדינות אם שינה כשר בדיעבד. וכ"כ הג"פ בסי' קכ"ה ס"ק פ"ב וסי' קכ"ט ס"ק כ"א וס"ק קמ"ב ע"ש שהביא כן מכמה תשובות. וכ"ה במרדכי פ' המגרש וכ"כ הט"ג שנ"ז סק"ה. ואף שהג"פ כתב בס"ק קמ"ב דבעינן שיהא מפורסם במקום נתינה שבמקום כתיבה ההברה כמו שכתוב בגט. מ"מ נלע"ד דסגי שיהא מפורסם שיש שני מיני הברות בשם זה וממילא יבינו שכתבו בגט כפי המבטא של מקום הכתיבה וכן מוכח למעיין בדברי הג"פ שם דסגי שיהא ידוע שיש מקומות שיש להם הברה כזאת וכעין זה כתב המהרי"ק בשורש פ"ו אם כתבו שם לעז בגט שידוע שהוא כינוי לשם קודש הוי כאלו כתב שם הקודש וכשר אף אם אם נקרא במקום נתינה בשם הקודש ע"ש. אלמא דסגי בהוכחה לחוד. ובנ"ד גלוי ומפורסם לכל שיש שקוראים ריזא בצירה ויש שקוראים בחולם והוא שם אחד. ויותר מזה הובא בג"פ שם בשם מהרי"ט בשינוי מחולם לפתח ע"ש בשם טראנטו לטראנטה וכן ממם לנון. ובפרט בגט שנשלח מאמעריקא שע"פ רוב יש בזה חשש עיגון בודאי אין להחמיר בזה. וע"ל סי' קי"ב מ"ש בכגון זה עוד צדדים להקל:

וע"ד שכתוב בהרשאה אסטראווא ולא אסטראב. נראה פשוט שאין לחוש לזה כיון שכתוב גובערני לאמזא. וידוע שאין בגובערני זו רק עיר אחת אסטראב ואין לך טעות דמוכח יותר מזה. וכעין זה כתב המהרשד"ם חאה"ע ס"ס רמ"ד שהיה טעות בשם העיר וכתב דמוכח משם הנהר דיתבא עלה ע"ש. ובפרט שאינו טעות גמור דהא בפי כל נקראת באמת אסטראווא. רק בגיטין כותבים אסטראב לפי שכן הוא עיקר שם העיר. א"כ לא גרע מכתב חניכה שהכל קורין בו דכשר. והכא יש עוד סימן שכתוב שם השליח עם כינויו ואפשר לברר אם יש שם כזה בעיר אחרת ששמה אסטראווא. אבל א"צ לזה דבלא"ה אין בזה שום חשש כמש"ל. וגם דבאמת רק בגט דייקינן טובא שהחמירו חז"ל בזה משום הוצאת לעז וגם דבעינן ביה הכשר שטר. אבל בהרשאה אינו רק העדאת עדים ששליח ראשון עשה את זה לשליח שני. וזה מוכח שפיר מתוכו שכוונתו לזו שבעיר זו ששם מקום דירת האשה המתגרשת. וגם בודאי כתבו מקודם לשם שיעשו את זה לשליח שני וכנהוג. ואין לך הוכחה גדולה מזו. ויש להאריך. אך אין נושא הענין דורש זה:

ומה ששם העיר בהרשאה כתוב על הגרר ולא נתקיים. הנה כפי נוסח הרשאות שלנו נזכר בההרשאה שם השליח שני פעמים וכן שם עירו. וא"כ א"צ קיום דהא למדין זה מזה וכעין דאיתא בב"ב קס"ו ע"ב גבי חנן וחנני ע"ש. וכן קיי"ל בחו"מ סי' מ"ב ע"ש ובאחרונים. וכן קיי"ל שם סי' מ"ג ס"ה ובאה"ע סי' קכ"ו סכ"א לענין אם טעה בזמן והטעות מוכח מתוכו כשר וע' חוט השני סי' ל"ט בזה. וע' מהרשד"ם חאה"ע סי' פ"ב שכתב כשכתבו בהרשאה שם אבי המגרש שמעון ובאמת שמו ראובן כשר מפני שמוכח שהוא ט"ס דלא מסתבר שישלח גט ויכתוב בהרשאה שם אחר ובגט שם אחר ע"ש. ואף שבדבריו יש לדון מ"מ בנ"ד נראה שאין לחוש לזה ויש למסור הגט. ואף דבנ"ד שהגט בא על פאסט ההרשאה דרושה ע"פ דין. וצריך שתהא כשירה משא"כ בשליח המביא גט עם ההרשאה דיש להקל בהרשאה שאף אם נאבדה לגמרי כשר הגט וכדקיי"ל בסי' קמ"א סכ"ד מ"מ בנ"ד נראה דההרשאה כשירה כנ"ל. וע' שו"ת ב"א חאה"ע סי' כ"ג באורך לענין להכשיר טעות בהרשאה ואין הפנאי מסכים לפלפל בדבריו:

אכן דא עקא מ"ש כבודו שא"י מי הוא המסדר את הגט דהא קיי"ל בסי' קמ"א ס"ל שאם נמצאו ריעותות בההרשאה חוששין שמא היו מסדרי הגט ע"ה ולא ידעו בטיב גיטין ורק היכא שידוע שהמסדר ת"ח אין לחוש. וא"כ הכא שיש ריעותא בההרשאה יש לחוש להמסדר. ובפרט באמעריקא אשר אין שם גבול וגדר לזה וכל החפץ נוטל עטרה לסדר גיטין יש לחוש לזה. ואף שיש לצדד בזה בכ"ז דעתי שלא להכשיר הגט לע"ע עד שיכתוב מעכ"ת למקום הכתיבה לברר אם המסדר יודע בטיב גיטין. וגם לפ"ז נראה שלא קיים מעכ"ת חתימות הדיינים. ונראה שסמך על מ"ש האחרונים דקיום ב"ד א"צ קיום אכן בכה"ג שאין ידוע מי הוא המסדר צריך לחוש לזה ואם לא יוכל להשיג תשובה מהמסדר אז נחכם לה אי"ה כי יש לדון בזה בע"ה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה