שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
חלק אבן העזר · סימן קג
ע"ד האיש שאשתו נשתטית, זה כארבעה שנים ונמצאת כעת בבית המשוגעים בווארשא. והבעל צווח כי לא טוב לו להיות לבדו וגם כי לא קיים פו"ר. וגם כי הרופאים אומרים שמזיק לבריאותו מה שיושב בלי אשה. והאיש לפי דברי מעכ"ת עני ואין ידו משגת להשליש כתובתה. ואף כי יש לו חלק באיזה בית אבל אין בידו למוכרה. ואחיו שהוא איש אמיד רוצה להשליש וועקסלען על כתובתה:
והנה מה שפלפל מעכ"ת שהיתה מטורפת בעת הנישואין ואין לה כתובה. תמהני דהלא דר עמה זמן גדול ונתפייס במומה. כי כת"ר כתב שששה שנים משנשאה. וכבר ילדה בת. וגם כי בלי ספק לא היתה מטורפת כ"כ כי אין אדם דר עם נחש וכו':
אכן בגוף הדבר כבר בארתי בס"ד בחיבורי ח"א סי' ע"א שיכולים להשליש וועקסלען כשאין לו כסף. ושם בארתי ג"כ שא"צ לישבע שבועת אין לי. ורק בנ"ד שיש לו חצי בית רק שא"י למוכרה באשר כי הבית כתוב על שם אחי אביו ואביו צוה לו שלא יניח למכרה בשביל אשתו שדרה בחצי הבית. ויש לחוש בזה שיש קנוניא בדבר עם אחי אביו לזאת ראוי להשביעו וכמש"ש בחיבורי שכשיש מקום לחשדו ראוי להשביעו. ובפרט שדעת הגאון מהרי"א שליט"א בשו"ת עין יצחק בחאה"ע סי' ע"ד שיש להשביעו שאין לו כשמתירין ע"י השלשת וועקסלען. ואף כי עיקר ראייתו שם מהנו"ב. ובחיבורי שם הבאתי הנו"ב וביארתי בס"ד שאין ראיה משם. בכ"ז בנ"ד יש להשביעו. ואופני ההיתר כבר נתבאר באחרונים. וע' בחיבורי שם שצריך לדעת ענין שטות האשה אם יכולים לגרשה מה"ת:
וראוי להזהיר את האיש שיאסוף החתימות שבכל עיר שיראה שיקיים הרב דמתא את חתימות הלומדים שיאסוף שם ובשו"ת שם אריה סי' ה' היקל שא"צ קיום דלא חיישינן לזיופא בפרט בדרבנן ותקנה בעלמא ע"ש ולענ"ד יש לחוש בזה מצד שהמאסף לא יבחין כ"כ אם האיש ההוא ראוי להיות מן המנויים לזה. וכיון שאינו בר הכי להבחין בזה אין שייך להאמינו בזה דאנן סהדי שאיננו יודע זה בבירור וגם אם הוגד לו אולי הוגד לו בשקר ובאומדנא. וכמו דקיי"ל ביבמות גבי עדות אשה דהיכי שיש לחוש דאמר בדדמי אינו נאמן. וה"ה הכא יש לחוש דאמר בדדמי שנראה לו שהוא גדול בתורה ובאמת אינו כן. ולזאת יקיים הרב דמתא שהאנשים ההם ראוים להמנות לזה. ואף אם יקיים חתימתם סתם סגי דממילא מוכח שהם ראוים דבודאי יודע הרב על מה חתמו שהרי הוא בעצמו חותם ג"כ ע"ז. ולא שייך לזה הא שא"צ שהדיינים יקראו השטר. ואם הרב כותב שאלו ראויים להוראה י"ל דסגי בזה אף שאינו מקיים חתימתם. ועכ"פ צריך שיכירו חתימת הרבנים שבכל עיר או שיהי חותם שלהם. כי ע"פ רוב המאסף החתימות הוא בא בשכרו והוא נוגע בדבר שמתעצל לנסוע לקבץ החתימות ונוגע בדבר פסלו אף בעדות אשה שהקילו חז"ל הרבה. ולזאת צריך שידעו עכ"פ חתימות הרבנים כדי שיתברר שהיה עכ"פ בעיירות ההם. ואז א"צ שיקויימו גוף החתימות וכמש"ל. ומטרדותי ההכרח לקצר. ובעצמי ראיתי שהחתימו על היתר נשתטית אנשים שאין ראוים להוראה. וידע מעכ"ת שלא יצרף אותי להיתר זה. כי מעודי אני נמנע בל"נ מלהצטרף לק"ר להיתר נשתטית מטעמים שונים והשבתי לכת"ר רק מפני הכבוד. וע"ל ס"ס קמ"ה: