אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ג חלק אבן העזר › סימן קב

שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק אבן העזר · סימן קב

סימן קא

כבוד ידידי הרב הגאון וכו' מו"ח יוסף נ"י האבד"ק סעראצק.

ע"ד האיש אשר אשתו נשואה לו זה יותר משלש שנים ועדן לא ראתה דם בתולים ודם נדות. וניכר אשר היא ממשפחת דורקטי כי אחותה נתגרשה מבעלה בשביל זה אחר שדרו יחד תשע שנים והרופאים אמרו על אחותה שלא תלד ולזה גירשה. ואף כי האיש ידע זה אחר החתונה. בכ"ז חשב אולי ישתנה עוד ונוסף לזה היא מקללתו וכמה לילות הולכת לישן במקום אחר בלי דעתו ורשותו. ע"כ מאוסה עליו וחפץ לגרשה ומבקש היתר לגרשה בע"כ אם ישיג ע"ז רשיון מהממשלה יר"ה. וצידד מעכ"ת להקל דהא דעת הרמב"ם לכוף איש באומרת מאיס עלי וא"כ לא עדיפא היא מיניה וכמ"ש הרא"ש לענין נכפית. והמהרי"ק כתב בשורש ק"ז דהוי ספק אם תיקן רגמ"ה בכה"ג. א"כ לדידן שכבר כלה זמן חרגמ"ה והו"ל רק מנהג. נימא דספק מנהג לקולא ובפרט דהוי במקום מצוה דפו"ר. ובשעה"ד כתב הב"י באו"ח שעושין אף לכתחילה. ואף שי"א שרגמ"ה תיקן לעולם. מ"מ הוי ספק ספיקא דשמא כבר כלה הזמן. ועוד צידד דאפשר הוי מום ולא מחל עליו ויכול לגרשה בע"כ כמ"ש הב"ש סי' קי"ז. ואף דבפ"ק דכתובות משמע דלא הוי מום היינו מפני שאז היה יכול לישא אחרת. ולזה תתחייב לדרוש ברופאים ואם יאמרו שלא תלד כאחותה תקבל גט בע"כ עכת"ד:

והנה אם נתפוס דודאי לא תלד ודהוי מום. אף דכיון ששהה מחל כמ"ש הח"צ ס"ס מ"א ע"ש מ"מ לענין חרגמ"ה לא שייך מחילה בכה"ג. דוודאי כל זמן שלא הוחלט שלא תלד היה חושב שעוד תראה דם. דבמה שאחותה היתה כן לא הוחזקה עוד להיות ממשפחת דורקטי. דלחזקת משפחה צריך ג' אחיות כדאיתא ביבמות ס"ד או בג' אמהות. וא"כ בזו י"ל שתראה עוד דם כי מצוי נשים שנמשך זמן ווסתה. והלא באיילונית בלא סימנים מתברר לאחר ל"ה שנה. ומה שלא ראתה דם בתולים ידוע שבוגרות יש שכלו בתוליהן. וא"כ לפ"ז יש מקום לומר שתתחייב לילך לרופאים ולברר זה. ואף שיש לדון אם יש נאמנות לרופאים ע"ז. מ"מ י"ל שבשני רופאי ישראל יהי בירור גמור עפ"י שנים עדים. וגם הרי בשהה י' שנים ולא ילדה יש הרבה פוסקים דס"ל להתיר לגרש בע"כ ואף שי"ל שהסיבה היא ממנו ומה שעברו הרבה יותר מעשרה שנים לא שייך שמחל. ומכ"ש אם יתברר שלא תלד ושהסיבה רק ממנה. וי"ל דהכא כ"ע מודו דשם חששו לדעת הסוברים שבחו"ל אין שייך דין דשהה י' שנים אבל בנ"ד לא שייך סברא זו וענו"ב מ"ק חאה"ע סי' א' ומ"ת סי' ק"ב בזה. ולענין שתצטרך לבדוק אצל הרופאים כבר נתבאר באה"ע סי' ק"ז ס"ב והוא מתשובת הרא"ש שאם הבעל טוען שאינה ראויה לאיש אינו חייב במזונותיה עד שתבדק. ואף דשם איירי שטוען ברי מ"מ בנ"ד שיש רגלים לדבר שהיא כמו אחותה ואפשר לברר. וודאי שמחויבת לברר. והוי כעין הא דשלח ואחוי בקדושין ס"ו ע"ב שנאמן ע"א אף בהכחשה. וכן ראיה מב"מ פ"ג דבמקום שיש רואים אינו נאמן אף בשבועה. ואף שהמפקיד טוען שמא והנפקד ברי. מ"מ צריך לברר כיון שאפשר. ויש להאריך בזה ואכ"מ:

אכן באמת ז"א דפשטות הש"ס בכתובות י' משמע דדורקטי בניהם מועטים. אבל אינו וודאי שלא ילדו כלל. וכן פירש"י שם דור קטוע שאין להם דם נדות ובתולים. ולא פירש שקטוע מלהוליד וכעין שפירש"י בסוטה ל"ה על ראש קטיעה שאין לו בנים ע"ש. וע"כ צ"ל הטעם דאפשר שיהא לה בנים. והמהרש"ל גורס שם בש"ס דור קטוע מדם להדיא ע"ש ואולי מצא גירסא ישינה כן. או אולי הוכיח זה מדפירש"י כן ולא פירש כפשוטו שלא תלד כנ"ל. ולזה סבר שרש"י גרס כן בש"ס. אבל באמת נראה מפירש"י שלא גרס כן. וכן פירש הר"ן בכתובות שם דור קטיעי מדם נדה ודם בתולים ע"ש. ובערוך ערך דרקטי הביא באמת פירוש אחד לפרש דור קטוע שלא תלד עוד ונראה שם דתלי בגירסא אם נגרוס דור קטועי או דור קטוע יעו"ש וכ"כ הרמב"ם בפיה"מ בנדה ס"פ הרואה שדורקטי לא תלד. והמהרש"א הביא הערוך סתם ולא הרגיש שהם שני פירושים. ולענ"ד פירש"י מוכרח בש"ס דאיתא שם אר"ח תנחומין של הבל ניחמו ר"ג לאותו האיש דתני ר"ח כשם שהשאור יפה לעיסה כך דמים יפים לאשה ותנא משום ר"מ כל אשה שדמיה מרובין בניה מרובין. ואינימא שדור קטוע הכוונה שלא תלד עוד. א"כ למה מייתי הא דר"מ. הלא שמה מוכיח עליה שאינה יולדת. וע"כ צ"ל דדור קטוע הכוונה מדם כפירש"י והמהר"מ שיף שם הקשה ל"ל פירש"י דור קטוע מבנים ונדחק דר"ג פליג על ר"מ והוא תמוה. אבל פירש"י מוכרח בש"ס כמש"ל. וברש"י בנדה ס"ד ע"ב משמע שמפרש ג"כ כהערוך דאיתא שם במשנה ושאין בה בה יין ה"ז דורקטי. ופירש"י ושאין לה ה"ז דור קטוע וכיון שאין להם דמים מרובים אין בניהן מרובין עכ"ל. נראה להדיא דמפרש הכי. ובאמת לשון רש"י צ"ע. וצ"ל דכיון שאין להן וכו' או דכל שאין וכו'. שוב ראיתי שהב"ח הגיה דכיון. וגם קשה למה נקיט שאין להם דמים מרובין. הא איירי באין להן דם כלל. ולולא דמסתפינא הייתי אומר שיש ט"ס ברש"י שם וקאי זה על הברייתא שבש"ס שם ובאופן זה לא תהא סתירה מרש"י דכתובות. אך קשה לעשות ט"ס ולזאת אקצר בזה. ואף לפירש"י דנדה נראה דס"ל שאין בניה מרובין אבל שפיר יכולה לילד. ודחקו לכך דאי לא תלד כלל לא הוי אמר ריב"א בכתובות דזכי במקחך אמר לו ר"ג. ולפירוש הערוך ורמב"ם ורש"י דבנדה נראה לישב סוגיא דכתובות דלא גרסי ותנא משום ר"מ רק תנא ר"מ והוא מילתא באפה נפשה ומייתי לה אגב דאיירי בה וכדאיתא בנדה ס"ד. ודמייתי ראיה שתנחומים של הבל מהא דדמים יפים לאשה ולא מגוף הדבר שלא תלד. י"ל דכיון שאפשר לישא אחרת א"כ אין זה חסרון ויש בה מעלה שהיא תמיד טהורה. או כגון באיש שיש לו בנים. וכן איתא בירושלמי פ"ק דכתובות דר"י מקלס לה שאינה מטמאה טהרות. ולזה מייתי הש"ס שהדם יפה לגופה ולבריאותה כמו שהשאור יפה לעיסה. וכ"ז דוחק והעיקר כפירש"י והר"ן בכתובות שיולדת וכ"כ הסד"ט סי' קצ"ד שדורקטי יולדת. וכ"נ בתו' סוטה כ"ד ע"א שנדחקו בפירוש עקרה ואינה ראויה לילד. ולא פירשו דהיינו דורקטי:

ואף שהרופאים אומרים שלא תלד כיון שהוא נגד דברי חז"ל אין סומכים על דבריהם. ובלא"ה נראה שאין סומכים על דבריהם בענין זה. דא"כ גם באשה שלא ילדה איזה שנים יוכל הבעל לבדקה אצל רופא וכשיגיד שלפי דעתו לא תלד עוד יוכל לגרשה בע"כ. וע"כ צ"ל שדברי הרופא אינה עדות גמורה והוי רק אומדנא. ואף אינימא דעכ"פ רוב נשים שהרופאים אומרים שלא תלד לא ילדו. בכ"ז לא יוכל לגרשה דחזינן דבזה לא הלכו אחר הרוב. ואם יש קצת מקום לחשוב שתלד א"צ לגרשה. וכמו דתלינן בישיבת חו"ל אף דהוי וודאי רק מיעוטא שיזכו לבנים בשביל ישיבת א"י. ויש לדחות משום דיליף לה מקרא דאברהם ושרה. וכ"כ הרא"ש ביבמות פ"ו דרוב נשים היולדות יולדות אף בחו"ל ומיעוטיהם אשר יגרום להם זכות א"י לילד ע"ש, ובכ"ז ס"ל להרבה פוסקים שתולין בישיבת חו"ל. וכ"כ המעיל צדקה והחתם סופר חי"ד סי' קנ"ח וקע"ה שדברי הרופאים אינם רק אומדנא ולא החלט. ושם כתב שבדבר כולל נאמנים הרופאים רק על גוף פרטי אינם נאמנים. וה"נ נראה מדברי מעכ"ת שאין הרופאים מחליטים בכלל שדורקטי לא תלד. רק שבודקים האשה ואז מחליטים. וא"כ הוי זה על גוף פרטי שאין נאמנים. ועוד נראה שגם אם יאמרו בכלל שדורקטי לא תלד. כיון שיש מחלוקת הפוסקים בזה בהבנת דברי הש"ס אין להעמיד בזה על דברי הרופאים וכמבואר בפוסקים בכ"מ בכה"ג. וא"ל שהבעל יטעון קים לי כהרמב"ם והערוך שאינה יולדת. ז"א דכיון דהוי מחלוקת בטבע האשה אין שייך בזה קים לי. ורק הוי ספק אם תלד. ובאמת כל אשה הוי ספק אם תלד. רק רוב נשים שמתעברות ויולדות. וזו כיון דהוי' דורקטי איתרע רובא. אבל מכלל ספק לא יצאה. והרי מצינו ביבמות ס"ד שאף שלא ילדה י' שנים מ"מ מותר אחר לישא אותה ולשהות עמה י' שנים אף שיצאה מכלל הרוב. וכ"נ בתשובת רבינו גרשום שהובאה בהגמ"ר פ' החולץ סי' קי"ג שכתב שם באשה שדמיה מועטים צריך לשהות עמה י' שנים ואם לא תלד יוציא ויתן כתובה שאין הדם מסימני איילונית אף אם אינה רואה כלל וכ"ש זו שרואה קצת ע"ש. נראה דעתו שאף אם אינה רואה כלל צריך להמתין י' שנים. וע' בשו"ת מעיל צדקה סי' ל"ג לענין אשה שלא היה לה ווסת במשך י' שנים רק ג' פעמים וגם לא היה לה דדים דמשמע מדבריו שם דעכ"פ צריך י"ש. וכ"כ בח"צ סי' מ"א דאף שלא היה לה כלל אורח כנשים בכ"ז הוצרך שם להיתר דשהה י' שנים ע"ש:

וא"ל דמ"מ הו"ל ספק חרגמ"ה שכתבו הרבה פוסקים דהוי דרבנן ובפרט להפוסקים הסוברים שכלה הזמן. ז"א דבזה לא שייך ספק כיון שאפשר שתלד א"כ הוי רק ספק אם תלד שכן בכל אשה יש ספק וכמש"ל. ועיקר הסברא דרגמ"ה לא תיקן במקום מצוה היינו במקום שמחויב לגרש משום מצוה וכגון בשהה י' שנים. אבל היכא שאינו מחויב לגרשה. שפיר תיקן רגמ"ה בכה"ג. ואף שיש לחלק בזה מ"מ נראה שאין לגרשה בע"כ דבלא"ה העיקר מכל הפוסקים שספק חרגמ"ה לחומרא. וגם דהוי ספק חסרון ידיעה. ויש לדחות קצת משום שא"י לכל העולם וכבר האריכו האחרונים בזה. וגם דזה גופא שלא נתברר עוד הספק אם יולדת מורה שיש מקום לומר שתלד והוי ספק ככל הנשים. וכן מורה ממ"ש מעכ"ת שהרופא מצריכה בדיקה נראה דבלא בדיקה יש מקום לומר שתלד. ודוחק לומר שהבדיקה היא אם היא דורקטי או שאינה רואה מסיבה אחרת:

והנה כת"ר כתב לעשות ס"ס שמא לא תיקן רגמ"ה באומר מאיס עלי ועוד שמא כלה הזמן והוי רק מנהג וספק מנהג לקולא. ונראה דעתו עפמ"ש הפוסקים להוכיח מדינו של הסמ"ק גבי דגים מלוחים דס"ס בדאורייתא וספק בדרבנן שרי ולדעתי נראה דהכא גרע דאיכא חזקה נגד הספק דהא עד השתא היה עליו חרגמ"ה בזה וספק דרבנן היכא דאתחזק איסורא ס"ל לרוב הפוסקים דאסור וכן בס"ס היכא שספק אחד מהם נגד החזקה. ואף שי"ל דהכא אין החזקה סותרת הספק. כי הספק הוא בגוף התקנה אם התקין בכה"ג. בכ"ז כתבו הרבה אחרונים דגם בכה"ג מיקרי נגד חזקה. ובחיבורי ח"א סי' ע"ב בארתי בס"ד שתקנת רגמ"ה היתה סתם. ומחלוקת הפוסקים בענינים אלו היא באומדן דעת המתקנים. ובר מן דין נראה פשוט דבנ"ד לא שייך דין דמאיסה עלי דבמאיס צריך דבר מבורר וזה שייך רק במומים וכדומה וכמ"ש המהרי"ק שם. אבל הכא מה שייך לומר שמאוסה עליו בשביל שאין לה ווסת. אדרבא בזה היא טהורה יותר משאר נשים. ואם נאמר שבאופן כזה יוכל לגרשה בע"כ. בטלה תקנת רגמ"ה. כי כ"א כשחפץ לגרש אשתו ע"כ איננה מקובלת עליו. והרי נשתטית וודאי י"ל דמאוסה עליו ובכ"ז נחלקו הפוסקים בזה. וע"כ צ"ל כמ"ש דהמהרי"ק כתב זה רק במומים וכמו הא דנכפה שבתשובת הרא"ש דשפיר יכול לומר מאיסה עלי. וע"ש שלא היקל המהרי"ק רק שאין לכופו להיות עמה כיון שמאוסה עליו אבל חייב במזונותיה וכסותה. הרי שלא תפס לספק גמור. דאלת"ה הוי לענין ממון המע"ה. ונראה כוונת המהרי"ק שם שהספק הוא אם תיקן רגמ"ה בכה"ג שיהא מוכרח להיות עמה. די"ל שלא תיקן רק שלא יכול לגרשה בע"כ ושיתן לה מזונות אבל לא להיות עמה כשהיא מאוסה עליו כ"נ ברור להמעיין שם. וכן קיי"ל בסי' ע"ז ס"ג גבי אשה שאם טוענת מאיס עלי באמתלא מבוררת אין כופין אותה להיות עמו ע"ש. ובשביל מה שהיא מקללתו ג"כ אין שייך מאוסה עליו כי זה מצוי בנשים:

מלבד זה הרי מפורש במהרי"ק שם שלא התיר בכה"ג משום ס"ס אף שהביא בשורש ק"א הסברא שכלה זמן חרגמ"ה. וגם דהעיקר נראה שאף אם כלה הזמן מ"מ מה שנהגו עכשיו כתקנתו הוי כקבלה מחדש ועכ"פ הוי כקבלת נדר ומנהג של מצוה. וכן מצאתי בח"ס חאה"ע ח"א סי' ב' וסי' ד' שכתב שם שאף שכלה הזמן מ"מ יש להחמיר בספיקו ע"ש. וכן יש להוכיח מכמה אחרונים שלא הקילו בספק חרגמ"ה בזה"ז מטעם ס"ס וכ"כ הח"צ סי' קכ"ד שאין לצרף ספק שמא כלה הזמן לס"ס וע"ל ס"ס ק':

ועוד דבנ"ד איכא ס"ס להחמיר דשמא אינה, כלל ממשפחת דורקטי כיון שלא נתחזקה בשלש אחיות או אמהות כמש"ל ואולי הוא מחמת חולי וכדומה ועוד תשוב לאיתנה ותתחיל לראות ותלד. ואף אינימא שהיא ממשפחת דורקטי. שמא העיקר כשיטת הסוברים שדורקטי יולדות. ובס"ס להחמיר החליטו האחרונים דאף בדרבנן מחמירים:

והנה המהרי"ט חיו"ד סי' ט"ו כתב דלענין גילוי מילתא סגי בשני פעמים להחזיק. ולענין דבר טבעי כמו ווסתות ושור המועד צריך ג"פ. ולפ"ז נראה דבנ"ד הוי רק גילוי מילתא שמשפחה זו משפחת דורקטי וסגי בב' אחיות. מ"מ ז"א דהא ע"ז עצמו אנו דנין אם זו היא דורקטי או אולי עוד יעבור וכמש"ל ובגוף דברי מהרי"ט הללו יש לי להאריך אך אכ"מ:

אכן יש לדון בזה מצד שהיא לנה כמה פעמים בבית אחרים ובזה מיקריא מורדת דבעינא ליה ומצערנא ליה. וכבר כתבו הח"מ והב"ש בסי' ע"ז שיכול לגרשה בע"כ. ובאמת דבריהם צ"ע לכאורה דהא גם לענין גט בע"כ שייך חשש מהרי"ק שם שכ"א ימצא עלילה על אשתו. ודוחק לחלק בין זה לזה. וכ"נ להדיא במהרי"ק שורש ס"ג בסוף דבריו שדעתו כן אף לענין גט בע"כ. אכן בנ"ד א"צ לזה דהא כתב המהרי"ק שם שאם יצא היתר ע"י טובי העיר שהם יכתבו זה למורה ויצא להיתר מהמורה ההוא אזי אין לחוש לזה כיון שנעשה ע"פ טובי העיר. ונראה דהיינו משום שבעירו לא היה ב"ד אבל היכא שיש ב"ד שפיר סגי שב"ד יעיינו בזה ואם ימצאו שהיא מורדת יתירו לו. ולא יורע כח ב"ד מכח טובי העיר. וא"כ בנ"ד אם בב"ד יפה של מעכ"ת יתברר שהיא מורדת באופן הנזכר אזי יתרו בה שאם תוסיף לעשות כן יתירו לו לגרשה בע"כ או לישא אחרת אם ישיג רשיון ע"ז מהממשלה יר"ה. ואף דקיי"ל דבעיא הכרזה. היינו לענין הפסד כתובה דלא קנסו לה חז"ל רק בכה"ג. אבל לענין היתר חרגמ"ה א"צ לזה דוודאי לא תיקן רגמ"ה רק כשהיא אשתו ונוהגת אישות כראוי. אבל לא כשמורדת עליו ומונעת אותו ממנה. וכבר נתבאר זה בפוסקים דל"צ הכרזה בכה"ג. וע' גליא מסכת חאה"ע סי' ט"ז שהיקל יותר מדאי בענין זה ואכמ"ל בדבריו. והכתובה צריך לשלם לה בנ"ד אם תתרצה לקבל גט. ורק אם ישא אחרת עפ"י היתר ב"ד אין לב"ד להכניס א"ע לטובתה שישליש הכתובה דהא היא בת דעת ובידה לשמוע לקול מורים ולקבל גט וכתובה ברצון או שלא תמרוד עליו וכ"כ בנו"ב מ"ת סי' ק"ב. ואם תשוב מדרכה ולא תמרוד עליו עוד אין להתיר לו חרגמ"ה ואף למנוע ממנה שאר כסות ועונה ג"כ אין מקום. ואף שכתב הנו"ב במ"ק סי' א' דאם היא סמוך לזקנתה יוכל למנוע ממנה שכו"ע עד שתקבל גט. לא דמי לנ"ד דזקנה וודאי שלא תלד רק בדרך נס. ובלא"ה דברי הנו"ב בזה צ"ע לענ"ד למעשה ובאשר אינו שייך לנ"ד אקצר:

ואם יתברר ע"פ ב"ד שהיא מורדת כמש"ל אזי נלע"ד שברשיון הממשלה יר"ה יעשה היתר מק"ר. ואף דפשטות לשון המהרי"ק וש"פ שהתירו במורדת משמע שא"צ ק"ר. מ"מ למעשה צ"ע דהא מפורש בלשון התקנה בתשובת מהר"ם מר"ב שיכולים להתיר בטעם מבורר ע"פ ק"ר. וא"כ י"ל דאף מורדת בכלל זה שהוא טעם מבורר ומ"מ צריך ק"ר. ובזה יהא א"ש חשש המהרי"ק בשורש ק"ז דמה שיעשה ע"פ ק"ר. עדיף מע"פ טובי העיר. וכ"כ הח"ס סי' ג' שצריך ק"ר אף היכא שהיא פשעה ורק כתב שם דלענין לגרש בע"כ א"צ ק"ר. ובמחכ"ת מפורש בהגמ"ר פ' החולץ שצריך בתקנה זו ג"כ ק"ר ובסוף שו"ת מהר"מ מר"ב איתא ג' קהלות ע"ש. ועמ"ש בחיבורי ח"א סי' ע"ב. ושם כתבתי שהב"ש כתב בשם פסקי מהרא"י סי' ס"ח שגם בגט בע"כ כלה הזמן. והנה עתה זכיתי לקנות ספר תה"ד וראיתי שאין זה בפסקי מהרא"י רק הב"ש כתב שם זה מדעתו אחר דברי מהרא"י שהביא שם ע"ש:]

וע"פ רשיון הממשלה יר"ה והיתר ק"ר יוכלו להתיר לו איסור ב' נשים או גט בע"כ לפי ראות עיני ב"ד באיזה אופן יעלה בידו יותר. ולפה"נ עדיף טפי להתיר לו לישא אחרת. כי אותה הוא מבקש שיוכל לקיים פו"ר בשביל שהראשונה מונעת אותו מעונה. ורק צריך להמתין י"ב חודש אחר ההתראה וכ"כ הח"ס חאה"ע ח"א סי' ק"נ. ואף שהאחרונים באה"ע סי' ע"ז כתבו שכשמשלם כתובה יכול אף תוך יב"ח לגרשה. ודברי הח"ס צ"ע קצת בזה. בכ"ז אין למהר בענינים כאלו:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה