אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קלא · י

ט

[ובאמת צל"ע טובא על הראשונים שכתבו שאין למול התינוק אם יש לו שום כאב באיזה אבר והוכיחו זה מדאמרינן ביבמות דאי כאיב לו עינא אין למולו וכמש"ל. דהא י"ל דכאב עין שאני וכדאמרינן בע"ז כ"ט ע"א אישתא וסיכורא סכנתא. כאיב עינא וסיכורא סכנתא. אלמא שהקזת דם מזיק לאדם בשעה שכואב לו עינו. ומשמע להדיא דאיירי אף בכאב מועט. ולזה אסרו ג"כ למול בכאב עין לפי שע"י המילה יוצא דם הרבה. וכן השוה הש"ס מילה וסיכורא אהדדי ביבמות דף ע"ב דאיתא שם ביומא דעיבא לא מהלינן ולא מסוכרינן ביה. ואף דרש"י פירש בע"ז שם ובפסחים קי"ב דסיכורי הוא הקזת דם מן הכתפיים. וא"כ יש מקום לחלק דרק הוצאת דם מן הכתף קשה לעין יותר בשביל שקרוב לעין. אבל בשאר הוצאת דם אין לחלק בין כאב עין לשאר אברים. מ"מ הא חזינן ביבמות שם דמדמה מילה לסיכורי. ועוד הערוך בערך סבר מפרש לה סתם הקזת דם ולא דווקא מכתף ע"ש. ולפ"ז יש לדון דהא שצריך להמתין ז"י משנתרפא היינו רק בחלצתו חמה משום דלאישתא מזיק הוצאת דם כדאיתא בע"ז כ"ט. וכ"נ מפירש"י ביבמות דף ע"א ע"ב דרק בחלצתו חמה נותנין לו ז"י ולא בשאר חולי ע"ש. וכ"כ באו"ז הל' מילה בדעת רש"י והביא ג"כ מתשובת הגאונים דרק באישתא נותנים ז"י משנתרפא ולא בשאר חולי. ונראה הטעם כמש"ל. וכ"נ בבה"ג ה' מילה ובשאילתות פ' אחרי שכתבו דבאישתא צריך להמתין ז"י משחלצתו ולא הזכירו כלל מחולי אחר. ולפי סברא זו שוב אין כאן הוכחה מסוגיא דיבמות דאף בכאב באבר אחד אין מלין. דאפשר שפיר דאיירי דכאיב עינו באופן דהוי סכנה. ומ"מ א"צ להמתין ז"י משנתרפא דהא דין דז"י אינו רק באחזתו חמה כנ"ל. אבל מי ירום ראש לצדד בזה אחרי כי רוב הראשונים וכן כל האחרונים סתמו דבריהם דבעי ז"י בכל חולי גדול. ושאסור למול אף בכאב אבר אחד. ובפרט שהביאו כן בשם גאון. ולזאת אקצר בזה]:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה