שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קלא · ח
והנה מעכ"ת כתב שיש שמצדדים להיתר לפי שהליחות שיש בעין הוא בשביל כאב שיש לו בעפעפיו ולא בגוף העין. וז"א דכבר כתב האשכול בה' מילה והרמב"ן בחי' ובנ"י ר"פ הערל בשם גאון ובאו"ז הגדול הלכות מילה סי' ק' ושאר פוסקים שאף אם יש לו כאב באיזה אבר ביד או בלחי או ברגל אין למולו עד שיתרפא. ומכ"ש בעפעפיו שהם אצל העינים מקום חלוש מאוד. ולבד זה נראה דחולי בעפעפים לפי דברי הרופאים הוא כמו חולי גוף העינים. ודקאמר בש"ס רירא דמעתא קדחתא וכו' באמת לא מצינו חילוק אם הדמעה הוא מחמת העפעפים או מחמת גוף העין ומי הוא זה אשר ירים ראש לחלק בזה במקום סכנת נפש. וכן מ"ש שרופא אמר שנעשה מחמת שעפעפים שוכבים זע"ז. ג"ז אינו דמ"מ הרי יש לו איזה כאב עי"ז שהרי רואים אנו שינוי בעיניו: