אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קיג · ח

ז

ועוד אפשר לומר שלא יסתרו התו' דבריהם כלל. ונישב ג"כ למה נקטו התו' ביבמות סוגיא דחולין ק"ג ולא נקטו סוגיא דזבחים דף ע' דהא זבחים הוי קודם חולין. וגם דבזבחים הוא עיקר הסוגיא בקרא דחלב נבילה ע"ש. ונראה דהנה בחולין דף ל"ז איתא דכל נבילה הויא מקודם מסוכנת וע"ש בתו' שכתבו כן להדיא ביאור הסוגיא שם. ולפ"ז קשה על התו' שכתבו דנבילה הוי איסור מוסיף. דהא מסוכנת לא עדיפא מחולה. וחולה קיי"ל בתמורה כ"ח ובכמה דוכתי שפסול לקרבן. וא"כ הרי היא אסורה לגבוה עוד קודם שנעשית נבילה וכמש"ל לענין בעל מום. ונראה דהנה בחולין שם דף ל"ז ע"ב איתא דמוכיח מקרא דחלב נבילה וחלב טריפה דמסוכנת מותרת ולא הוי נבילה רק עד אחר מיתתה. ופריך מר בר רב אשי ודילמא איירי קרא דשויא גיסטרא ומתה פתאום ולא היתה כלל מסוכנת קודם מיתתה. ומשני מ"מ א"א דלא הויא מסוכנת פורתא מקמי דליפסק רובא. ואבע"א א"כ חלב חלב למה לי ע"ש. נמצא דמר בר"א וכן תירוץ ואבע"א ס"ל דקרא דחלב נבילה איירי בגוונא שנעשה נבילה באופן שלא היתה מסוכנת מקודם. ולתירוצא קמא א"א שתהא נבילה אם לא שהיתה מקודם מסוכנת. וא"כ לפי תירוץ זה לא הוי נבילה איסור מוסיף לגבוה כיון שכבר נאסרה לגבוה בהיותה מסוכנת מצד איסור חולה. וכבר כתב המל"מ בפ"ב מהא"מ דחולה זקן ומזוהם פסול אף בדיעבד וע"ש בשעה"מ בזה. ורק שכתב הרמב"ם שם בפ"ג שאינו לוקה על חולה זו"מ ע"ש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה