אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קיג · ז

ו

ולזה נלע"ד דהא דקאמר הש"ס בחולין דיליף דיבוא איסור נבילה ויחול על איסור חלב הכוונה דקרא סתמא איירי ואף בבעל מום שאינו ראוי למזבח. ומ"מ חייב על חלבו משום נבילה. ומוכיח הש"ס דקרא איירי אף בבעל מום. משום דבתם שראוי לגבוה ונבילה הוי איסור מוסיף. לא איצטריך קרא לזה שיחול על חלב. וכדפריך הש"ס בפשיטות בחולין דף ק"ב ל"ל קרא לר"י שאמה"ח נוהג בטמאה הא אמה"ח חל על טמאה שכן נוהג בב"נ וכתבו התו' שם דהוי איסור מוסיף. וא"ל שבאמת סומך הש"ס שם על הפסוק דנבילה חל על חלב. ז"א דשם יש לדחות דחלב הותר מכללו וכדאיתא שם דף ק"ג וכמ"ש התו' בזבחים דף ע' להדיא. ומקושיית התו' דזבחים הנ"ל דל"ל קרא לזה מוכח דאיירי קרא בבעל מום. וכן מוכח שם בדף ק"ג דמדמה לזה שיחול טריפה על אמה"ח דלא הוי מוסיף. אלמא דנבילה נמי איירי בגוונא דלא הוי מוסיף. אבל בחולין ק"א שפיר הקשו התו' שיחול נבילה על גיד דהוי מוסיף. דע"כ איירי אף בראוי לגבוה. דאי איירי דווקא באינו ראוי ל"ל למימר בסיפא ומודים בגיד של עולה. הול"ל שמודים בגיד של נבילה מבהמה הראויה למזבח. וע"כ צ"ל דאיירי בכל גוונא. והתו' בזבחים ס"ט ע"ב שהקשו על ר"י שלא יחול נבילה על קדשים. היינו משום דשם קאי על עוף קדשים שמלקה ונמצאת טריפה. ונבילה כי האי לא נאסרה לגבוה כלל דאדרבא הא אישתרי מליקה ולא שייך לומר דנבילה ליהוי איסור מוסיף. ואי משום שהיתה טריפה. א"כ בלא"ה אינה ראויה לגבוה ולא הוי איסור מוסיף וכמש"ל. לזה שפיר הקשו התו' למה מטמא לר"י בבית הבליעה. ואף אם מתה עוף קדשים ונעשה נבילה גמורה ג"כ ס"ל להתו' דלא מיקרי מוסיף איסור לגבוה. כיון דנבילה הותרה בעוף זה לגבוה. וכדאיתא בחולין דף ק"כ ע"א דאישתרי נבילה לגבוה ע"ש. וז"ב בכוונת התו' בזבחים שם. ולפ"ז צ"ל דהתו' דיבמות אינם חולקים על התו' דזבחים בגוף הסברא דנבילה הוי איסור מוסיף כמ"ש השעה"מ דזה לא מסתבר כלל וכמש"ל. ורק שמה שנשארו התו' בזבחים בקושיא ס"ל להתו' דיבמות לתרץ דקרא איירי בבעל מום דלא הוי איסור מוסיף כנ"ל. וזה מצוי בש"ס שהתו' נשארו בתימא ובמקום אחר מתרצים אותה קושיא:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה