שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קיג · ג
ועפ"ז מיושב מה שהקשה שם השעה"מ על התו' זבחים ע' ע"א ד"ה יבוא שהקשו דל"ל קרא שנבילה חל על חלב הא הוי איסור מוסיף למ"ד דחל. וא"ל דמהכא יליף לה דאיסור מוסיף חל דהא חלב קיל שהותר מכללו. והקשה השעה"מ מה בכך דהא גם בחלב יש חומר שהוא בכרת. ועכ"פ הו"ל כשוים. והוכיח מזה דקושיית התו' למאן דס"ל דאיסור מוסיף חל אף בקל על חמור ע"ש. ומזה הקשה על התו' בזבחים ס"ט ע"ב ד"ה ר"י שהקשו דלר"י דס"ל אין אחע"א לא ליחול איסור נבילה על איסור קדשים. והקשה השעה"מ דהא נבילה הוי איסור מוסיף כמ"ש התו' בדף ע' וכן בחולין דף צ' ודף ק"א דניתוסף איסור לגבוה וממילא חל אף בקל על חמור. ולפמש"ל לק"מ דבאמת איסור נבילה שמטמא חמור מחלב שחומרתו היא רק מצד העונש וכמש"ל. ולזה נדע מזה רק חמור על קל אבל בשוין לא נדע. אכן נבילה על קדשים שפיר הקשו התו' שלא יחול דקדשים גוף איסורם חמור שאסור בהנאה וכמש"ל. וזה הוי חומרא טפי מהא דנבילה מטמאה. וגם גוף דברי השעה"מ שכתב שם שדברי התו' דיבמות אזלי למ"ד דכולל חל אף באיסורים שוים. צ"ע דהא התו' מייתו שם מחולין ק' ע"ש ושם איירי לריה"ג דס"ל דאין חל בשוים רק בחמור על קל ע"ש וכמ"ש השעה"מ בעצמו שם. וע"כ צ"ל כמש"ל דטומאת בשר חמירא: