אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן צט · ז

ו

ולכאורה יש להקשות ע"ז מהא דאיתא שם דרב יהודה ס"ל דדרך רחוקה הוי כשאינו יכול לבוא בשעת אכילה. וכתבו התו' שם וכן הוא בירושלמי שם שצריך שיוכל לבוא לתוך התחום קודם שתחשך. שאם יהי חוץ לתחום שוב לא יוכל לבוא לשעת אכילה לר"ע דס"ל תחומין דאורייתא. וקשה דכיון שהוא במקום קרוב והמניעה היא רק מצד איסור תחומין ביו"ט. שפיר לא הוי דרך רחוקה דהוי כאנוס וחולה וכמש"ל. ומוכח מזה דבכה"ג מיקרי דרך רחוקה. וה"ה באבל בשבת וי"ט מיקרי חוץ לתחום מקום רחוק. ועו"ק דאיתא שם בסוגיא דרבה הקשה לעולא דס"ל שיוכל לבוא בשעת שחיטה. דא"כ האיך שוחטין על טמא שרץ הא אינו יכול לבוא בשעת שחיטה. ומשני דרך רחוקה לטהור ואין דרך רחוקה לטמא. ואינימא כמש"ל דהיכא שהוא במקום קרוב ורק שאינו יכול לבוא מצד איסור שבת וכדומה לא מיקרי שהוא במקום רחוק. א"כ מה מקשה רבה לעולא מטמא שרץ. דכיון שהמניעה היא רק מצד איסור טומאה לא מיקרי דרך רחוקה. וע"כ צ"ל דבכה"ג מיקרי ג"כ דרך רחוקה. ומהא דקיי"ל שאם מעכבים אותו גמלים וקרונות לא הוי דרך רחוקה אין להקשות ע"ז. די"ל דשאני התם שהמניעה הוא מדבר חיצוני ואפשר להסירם משם ויוכל לבוא. משא"כ אי רביע עליה איסור שבת או טומאה שא"א להסירו מעליו. וכן מהא דרגליו רעות דבירושלמי י"ל ג"כ דאפשר לרפאותו וכן במ"ש הרמב"ם לענין אם חלה. אך זה דוחק דהא רפואתו אינו בידינו:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה