שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן פו · לה
והנה לפמש"ל יקשה טובא למה אמרינן שם גבי אדם רוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים שנגמר דינן שכולם פטורים שאין גומרים דינו של אדם שלא בפניו. וקשה דהא עכ"פ יש כאן עדים על רציחתם ומחויבים כיפה בלא"ה. וע"כ צ"ל דגם לגבי כיפה צריך שיהי' עכ"פ ב"ד ושיהי הגמר דין בפניו. וא"כ ה"ה בשור נמי ונדחה ראייתי. ולכאורה רציתי לומר שלזה פסק הרמב"ם בפ"ד מה' רוצח ה"ז שבנתערב אוסרים כולם משום דס"ל דהיינו כיפה וס"ל דחייבים כיפה בכה"ג. אבל ז"א דהול"ל כיפה להדיא. וגם איך פסק נגד סוגיית הש"ס בסנהדרין דלרבנן לא בעי כיפה. וע"כ צ"ל הכוונה כמ"ש הכ"מ שם שאוסרין אותו עד שיתברר מי הוא זה שנתערב. וע' בפי"ד מה' סנהדרין שלא הזכיר כלל הא דאוסרין אותו ואכמ"ל בזה. ועכ"פ נדחה ראייתי לענין דשור א"צ כיפה. ואדרבא מהא דר' יהודה מצריך כיפה משמע דשייך כיפה בשור: