אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פו · לד

לג

ומ"ש כת"ר להקשות לשיטת האחרונים בח"מ סי' ל' הסוברים שעדות מיוחדת מועלת בקנס מב"ק מ"א ע"ב דאיתא שם דר"א אמר ששור תם משלם חצי כופר ע"פ בעלים ומקשה הש"ס הא הוי מודה בקנס ומשני קסבר כופרא כפרה. ולשיטתם הוי מצי לאוקמי בעדות מיוחדת שמחייבתו קנס ולא סקילת השור דכמיתת בעלים בעינן. הנה י"ל פשוט דקושטא משני דכופרא כפרה דבלא"ה תמהו הראשונים ע"ז דלא שייך לומר דכופר קנס. וגורסים בשביל זה גירסא אחרת וע"ש בשטמ"ק בזה. ועכ"פ לא שייך לומר שיתרץ באופן שיהי למסקנא כופר קנס. אבל באמת לק"מ דהא ר"א קאמר ע"פ ע"א או ע"פ בעלים ושפיר מקשה הש"ס דמודה בקנס. ומה שייך לומר ולתרץ בעדות מיוחדת. אדרבא מזה בעצמו מוכח דר"א ס"ל כופרא כפרה מדנקיט ע"פ בעלים. ואין להקשות ל"ל נקיט ר"א עדות מיוחדת. דבאמת איכא גווני טובא וכדקאמר הש"ס שם עלה משכח זוטרי שקיל. ובגוף הדבר יש מקום לומר דגם לענין סקילת השור יקבלו עדות מיוחדת. ומטרדותי ההכרח לקצר. ומ"ש דבשור יהא שייך הכנסה לכיפה. זה לא מצינו. ויש להביא ראיה מסנהדרין ע"ט ע"ב דאיתא שם ששור שלא נגמר דינו שנתערב בשוורים שנגמר דינם מכניסים אותם לכיפה לר' יהודה. ורבנן ס"ל דפטורים משום שאין גומרים דינו אלא בפניו. הרי דאף שיש עדים שהרג. מ"מ פטור מכיפה. ורק משום שרובם נגמר דינם ס"ל לר"י שמכניסין לכיפה ורבנן פליגי עלה. וע"ש בתו' שיש להם גירסא אחרת. אבל בגוף הדין לא פליגי. ומה שיש לדקדק בסוגיא שם ע' שו"ת רעק"א סי' קצ"ו ואקצר. ומ"ש כת"ר מחידושי הר"ן דכיפה הוי הל"מ. כן הוא בפירש"י במקומו בסנהדרין שם. ובאמת כיפה דבהמה לא דמי לכיפה דאדם דבאדם מאכילין שעורין ובבהמה מתה ברעב כפירש"י שם:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה