שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן פו · לב
ועכ"פ אין מזה שום ראיה כנגד סברתינו ולזה נלע"ד עיקר כמ"ש בס"ד וראייתינו מהא דעייל ונפיק אזוזי היא ראיה ברורה ובפרט לשיטת ר"ח שם הובא בשטמ"ק ובפוסקים דס"ל דגבי עייל ונפיק אזוזי בעינן ג"כ שגילה דעתו מקודם שמוכר בשביל שצריך למעות וגם כתבו הפוסקים שם דאיירי שידוע שדחוק למעות. ומ"מ בעינן שיהא עייל ונפיק. הרי מבואר שמעצמו אינו בטל. רק דבעייל ונפיק שוב א"צ שיחזור בפירוש רק ממילא בטל וגם הלוקח יכול לחזור וכנ"ל. וע' חיבורי סי' צ"ב אות ד' ה' ו' מ"ש בזה: