שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן פה · כו
נשוב לענינינו לפמש"ל דאף היכא דהגילוי דעת מהני לבטל המקח. היינו רק כשחוזר בו אח"כ. ובארנו שיש לזה יסוד מהך דגיטין ס"ו דהוכיח סופו ע"ת ואמרינן בחולין ל"ט משום דגילה דעתו ואמר כתבו. א"כ בנ"ד כל זמן שלא חזר בו ממכירתו לנכרי המקח במקומו עומד. ובפרט דבנ"ד הוי מטלטלין דס"ל לכמה פוסקים שאין מבטלים מקחם בשביל גילוי דעת. ואף להסוברים דהוי ספק. מ"מ ודאי שצריך לחזור בו בפירוש ואז נימא שחזרתו חזרה מצד שהוא מוחזק בו. כיון שאינו רוצה לזכות בו כלל. ולבד זה הא כבר כתבנו שהאומדנא בנ"ד אינה ברורה כ"כ. דבאמת כיון שחפצו להפקיע ממנה איסור בכורה. ודאי ניחא לו למכרה עכ"פ וכמש"ל. ולזה כל זמן שלא חזר בו בפירוש בודאי אין לבטל מכירה ראשונה. וע"ל סי' פ"ו עוד בזה: