אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פה · כד

כג

ולזה נלע"ד שלזה קאמר הש"ס שהיה מעשה בקסרי. לפי שר"א היה מקומו בקסרי כדאיתא בסוכה כ"ו ע"ב שר"א שבת בקסרי וכן איתא בסנהדרין ס"ח ע"א שר"א מת בקסרי. ואף שעיקר מקומו היה בלוד כדאיתא בסנהדרין ל"ב ע"ב. מ"מ היה נמצא גם בקסרי. וכן רשב"ג היה מצוי בקסרי כדאיתא בסוכה כ"ו ע"א שרשב"ג חש בעיניו בקסרי והיה שם בחג הסוכות. ואף שמקומו הקבוע ודאי לא היה בקסרי שהרי היה נשיא ומקום החכמים היה ביבנה. וברש"י ר"ה ל"א ע"ב מבואר לפי הגהת הב"ח שם שבימי רשב"ג היו באושא. ובאמת היו תרי רשב"ג ואכמ"ל בזה. ובירושלמי פ"ג דדמאי איתא והובא בתו' חולין דף ו' ע"ב שר"י שלח אתרוג לרשב"ג וא"ל שמקסרי הוא משמע שהוא לא היה בקסרי. מ"מ מוכח מהא דסוכה הנ"ל שהיה מצוי שם. ולזה חשו שם אי לדר"א אי לדרשב"ג משום דאתרייהו הוי וחשו שם לכבודן שלא לעשות נגד דעתם. וכדמצינו בש"ס בכמה דוכתי שבמקומו חששו ונהגו כדברי אחד אף דלא קיי"ל לדינא כמותו. והיינו כדעת הבעה"ע בשם רב ש"ש גאון שהזכרנו. וכ"נ דעת הרי"ף שלא הזכיר כלל הא דהחמירו בקסרי. והרי"ו והיש"ש כתבו בטעמו דס"ל דלהלכה קיי"ל כרבנן. רק מ"מ אסור באכילה משום שחוששין להחמיר לכבודו של רשב"ג. ועדיין קשה דמ"מ הו"ל להביא זה כדי שנדע שאסור באכילה. אבל לפמ"ש א"ש בס"ד שרק בקסרי חששו לזה ולא בעלמא. ואף שלא שערו זה הפוסקים. בכ"ז נלע"ד שהוא בע"ה פירוש אמיתי בש"ס בזה. וע' ירושלמי פ"ו דגיטין ה"ו שמפורש שם שלהלכה לא חששו לדרשב"ג והארכתי בזה ובביאור הירושלמי ואכ"מ:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה