אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פה · יד

יג

ובאמת תמוה מה מועיל ברי של הלוקח שהוא קורא לחבית כד. דהא מ"מ המוכר אומר שהוא קורא לכד כד ולחבית חבית. ומנ"ל דניזל בתר דעת המוחזק. ובשלמא גבי רובא לרדיא כתב השטמ"ק בב"ב צ"ב דאזלינן בתר דעת הלוקח משום שזה תלוי רק בדעתו וחפצו. אבל כד וחבית תלוי בלשון המוכר ולוקח וכוונתם. ואפשר לומר דכיון ששניהם ידעו שיש חילופי לשונות בזה. הו"ל לפרש בפירוש כוונתו. וע"כ צ"ל שכ"א מהם נתרצה על דעת חבירו. אבל עדיין אין אנו יודעים למי מהם נשמע. ולזה מי שהוא מוחזק יכול להכריח את השני שיעשה כדעתו ולשונו. וכעין זה כתבו האחרונים באה"ע סי' ל"ז בדעת השאלתות שאם קידש סתם אחת מבנותיך סמך ע"ד האב איזה שיתן לו ע"ש ובאב"מ שם בזה. ובמק"א הארכתי בזה. וממילא מיושב ג"כ קושיא הנ"ל דהכא כשאומר שהוא מן המיעוט שקורים לחבית כד אינו מתנגד להרוב כי הלא עכ"פ המיעוט ישנו בעולם. וגם י"ל שהשני אף שהוא מהרוב מ"מ נתרצה לסמוך על דעת השני וכמש"ל. משא"כ בהא דאלמנה ובתולה שהיא טוענת ברי שהיא מן הרוב ומתנגדת לטענתו שהוא מן המיעוט:

ולפ"ז יקשה דבנ"ד כשהוא חי וטועו יוד אד האומדנא שהוא כרוב. לא נאמינו דהא שכנגדו וטוען ג"כ ברי ומכחישו והרוב מסייע לו. אבל באמת הדבר נכון דהא בגוף הדבר שהנפקד טוען שהוא מן המיעוט המתרוששים ויש להם הון רב. בזה אין המפקיד מכחישו כלל בברי דהא אין אדם יודע מטמוניות של חבירו. ורק שטוען שהחפץ הזה הוא שלו שנתן לו בפקדון ובזה אין לו שום רוב שיסייעו. כיון שבענין האומדנא יש לנו להאמין לזה שטוען ברי שהוא מן המיעוט שיש להם אף דלא אמידי. שהרי אין מי שיכחיש אותו בזה. וממילא שפיר יכול לטעון שהחפץ הוא שלו. אבל באומרת בתולה נשאתני. הרי היא טוענת ברי שהיא מן הרוב שנשאות בתולות. וז"ב לענ"ד:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה