אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פה · י

ט

ובעיקר קושיית הסמ"ע נלע"ד דלכאורה קשה טובא היכן מצינו שיועיל גילוי דעתו אחר המעשה ולמה יועיל הא דעייל ונפיק לבטל המקח כיון שמקודם לא גילה דעתו כלל שמוכר רק בשביל דוחקו לכסף. והא בהך דכתובות צ"ז בזבין ולא אצטריך לזוזי כתבו התו' וכל הראשונים דאיירי שגילה דעתו בשעת מכירה שמוכר בשביל דוחקו לכסף. ועו"ק למה עייל ונפיק אזוזי מבטל המקח אף במטלטלין משא"כ גילוי דעתו קודם המכר כנ"ל. לזה נראה דהנה כבר נתקשו התו' וכל הראשונים למה מהני גילוי דעת לבטל המקח או קדושין. הא בעינן כל דיני תנאי ולא עדיפא מאלו התנה בפירוש. ותרצו דכיון דאיכא אומדנא דמוכח שדעתו דווקא על אופן זה הוי כאלו התנה בכל דיני תנאי. ורק אם מתנה בדבר שאין אומדן דעת כ"כ שיחפוץ שהתנאי יבטל המעשה. בזה צריך דיני תנאי כגון תנאי כפול וכדומה. ויש כמה ראשונים שלשונם סתום בזה וכמעט אין מובן עצם החילוק. אבל כוונתם כמו שהסברנו בס"ד:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה