אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פה · ט

ח

ולכאורה מפורש בסמ"ע סי' רכ"ז סק"ח להיפוך שהרי כתב שם דלהכי גבי אונאה אין יכול לחזור רק המתאנה וגבי עייל ונפיק אזוזי יכולים שניהם לחזור. משום דכיון דגלי דעתו במה דעייל ונפיק אזוזי שלא מכרה רק בשביל דוחק. נתבטל המקח תיכף כשלא נתן המעות. ואף שאח"כ נתרצה המוכר. מ"מ כיון שנתבטל המקח יכול הלוקח לחזור בו. אבל באונאה כל זמן שלא גילה המתאנה דעתו שאינו רוצה בו עדיין המקח קיים עכ"ד. הרי מפורש שאף שלא חזר בו בפירוש. מ"מ כיון שביטול המקח הוא מצד אומדנא. שוב א"צ שיחזור בו בפירוש רק ממילא בטיל. אכן באמת נלע"ד העיקר כמ"ש דבעי חזרה. רק בעייל ונפיק ס"ל להסמ"ע שזה שיוצא ונכנס לתבוע הכסף זה בעצמו הוא כצווח ואומר שרק על אופן זה מכר שדהו שישלם לו בזמנו. ובלא"ה אינו רוצה למכרו כלל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה