שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן עו · ב
ולפמש"ל דמתניתין דאלו הן הלוקין אתיא כר"ע ור"ע ס"ל התראת ספק שמה התראה. יש לישב קושיית התוס' במכות ט"ו ע"ב ד"ה מידי על ר"ל דס"ל לאו שקדמו עשה אין לוקין עליו שהקשו שם מטמא הבא למקדש ע"ש. ולפמ"ש א"ש דמתניתין אתיא כר"ע אבל ר"ל ס"ל דה"ס לא שמה התראה וכנ"ל. ואדרבא קשה מה סייעתא מייתי שם ממתניתין כיון דר"ע היא. אכן גם בלא"ה קשה דהא עכ"פ פלוגתא דתנאי היא. וצ"ל שעיקר הראיה היא משום דר"י ס"ל הלכה כסתם משנה. וא"ש ג"כ קושיית התו' הנ"ל אף אי גרסינן ר' יעקב. די"ל דס"ל דמתניתין אתיא כר' יעקב. ונראה להוכיח מכאן ג"כ דע"כ גרסינן ר' יעקב וכן מהך דשבועות שם דהא קאמר ר"י במכות י"ז ע"א זו דברי ר"ע סתימתאה וכו' והכוונה דלית הלכתא כהאי סתמא דיחידאה אמרה. וכ"מ שם י"ח ע"ב ע"ש וכ"פ הרמב"ם פ"ג מה' בכורים ע"ש בכ"מ וכ"ה בכמה דוכתי ע' מגילה ב' ע"א וכ"ו ע"א וכתובות ק"א ע"ב ובכורות ל' ע"א ועוד בכ"מ על דרך זה. וא"כ אין ראיה כלל מסתם משנה זו כיון דר"ע אמרה. אבל אינימא דלענין לאו שקדמו עשה לא מצינו ר"ע שיאמר דלוקין שפיר י"ל דמוכיח מסתמא. וממילא מוכח גם מהא דשבועות כן. ואף שיש לפקפק בזה מ"מ יש לישב כן וע"ש במכות י"ז ע"א בסוגיא ר"ע כר"ש ס"ל: