אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עה · ד

ג

אבל באמת ז"א דהא בסוכה כ"ז איתא מכלל דבחודש ושבת מחייב אינש לאקבולי אפי רביה ע"ש. אלמא שהוא חיוב. וגם על האנשים קאמר. ובר"ה ט"ז באמת הגירסא מכלל דבחודש ושבת איבעי לה למיזל ע"ש. וזה נכון לפמש"ל. אבל מהא דסוכה יקשה. וגם דברי הנו"ב הנ"ל תמוהים מגירסא דסוכה הנ"ל אשר מזה נראה כמ"ש המהרש"א בח"א בסוכה שם שר"י מוסיף רגל וה"ה חודש ושבת ע"ש. וקושיית הנו"ב וב"ה הנ"ל נראה לישב דבאמת גם בכל חודש אנו מקבלים פני השכינה כדאיתא בסנהדרין מ"ב אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פ"א בחודש דים ע"ש. רק שנשים פטורים מקידוש לבנה מטעם שאכלה מעץ הדעת וכידוע. ואף שזה אינו בר"ח ממש. היינו משום שהלבנה אינה בר"ח. אבל לקבל פני הרב שפיר צריך בר"ח. וגם כי הוא בלא"ה יום ביטול מלאכה כנ"ל ושבת ג"כ אמרינן בב"ק ל"ב בואו ונצא לקראת שבת מלכתא. והוא ג"כ ענין קבלת פני השכינה וע' בזוהר. וכן לעתיד נאמר והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו' וכדאיתא בילקוט סוף ישעיה להדיא שיעלו לע"ל בכל חודש ושבת ע"ש. ורק לעלות לביהמ"ק לא הטריחו בכל שבת דא"כ יהיו תמיד בדרך. ולע"ל שיתקיים מי אלה כעב תעופינה יוכלו לעשות כן. ובעיקר קושייתם נלע"ד דלא דמי כלל לעליה לרגל. דבאמת קבלת פני השכינה מיקרי בכל תפלה בוקר וערב שעומדים כמו שעומדים מפני הרב וכדאיתא בקדושין ל"ג. וכן בסנהדרין מ"ב קאמר גבי קידוש לבנה הלכך צריך למימרא מעומד והיינו כנ"ל. ועליה לרגל הוא ענין נעלה יותר ואכמ"ל בזה. וא"כ אף כשיקבל בכל יום. ג"כ אינו מרובה מכבוד שמים. ורק בחודש ושבת ורגל הוא חייב להקביל כנ"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה