אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עה · ג

ב

ובעיקר הערת הנו"ב למה יקבל פניו בחודש ושבת דלא יהא כבודו מרובה משל שמים. וכן ראיתי בס' ידות נדרים סי' רמ"ב סט"ז שהביא להקשות כן בשם ס' בית הלל בהגהה מבנו ע"ש. וכתב דע"כ לא שייך טעם זה רק במי שחייב בכבוד שמים. אבל לא בנשים שפטורים מעליה לרגל. לזה חייבים אף בחודש ושבת. ואנשים חייבים רק ברגל. ולזה נתקשה דא"כ בזה"ז יהא אסור לקבל פני רבו כיון שאין ביהמ"ק קיים. ותירץ דביהמ"ק בעי לינה והכא אזיל ואתי ביומיה כדאיתא בסוכה כ"ז. ודבריו תמוהים במחכ"ת דהא מ"מ הוי כבודו מרובה משל שמים דבזה"ז אינו עולה לרגל כלל אף בלא לינה. וגם מ"ש שיהא אסור ג"כ תמוה דהא כתבו התו' בקדושין ל"ג דאינו רשאי הכוונה שאינו חייב. אבל וודאי מותר ומצוה קעביד וכ"ה בש"ע שם. ועיקר סברתו שבזה"ז שאני תמוה וכמש"ל דהא אין המניעה מצידינו רק מצד שאין לנו מקום לקבל פני השכינה בעוה"ר. והנו"ב הסביר זה משום שלא זזה שכינה כנ"ל. אבל בידות נדרים לא נחית לזה ע"ש. ובלא"ה כבר כתבנו שגם דברי הנו"ב צ"ע. וגם מ"ש דנשים דפטורות לעלות לרגל לא שייך גבייהו הא דמרובה מכבוד שמים. הוא תמוה דאדרבא הא חזינן שלא נתחייבו בכבוד שמים וכ"ש בכבוד הדיוט. ורק הרשות בידה לקבל פניו כמו שהרשות בידה לעלות לרגל וכמו אשתו של יונה שעלתה לרגל כדאיתא פ' המוציא תפילין. וע"פ דרכו אפשר לומר כך ולישב ג"כ הא דלא נקיט ר' יצחק חודש ושבת שנתקשו כל המפרשים בזה. וגם קושיית הפנ"י בר"ה ט"ז דהא נשים פטורות ממ"ע שהזמ"ג ע"ש. דבאמת מצוה יש לקבל בכל יום וכמש"ל מהא דחגיגה דף ה'. אכן לחיוב לא נלמד רק ברגל כמו בקבלת פני השכינה. וזה רק באיש אבל באשה פטורה אף ברגל כנ"ל. ומצוה איכא גם בשאר ימים אף באשה דלענין מצוה לא הוי הזמן גרמא. ואף כי אינה מ"ע חיובית רק כשעולה הוא מצוה וכמש"ל. וא"כ באשה שוה רגל ושאר ימים. רק שבשאר ימים א"א לה ליבטל ממלאכה לזה נקט חודש ושבת. משא"כ באנשים כיון דגלי קרא שיש מצוה לקבל פני הרב. ממילא נילף לחיובא ברגל מהיקישא דאת ד' אלקיך תירא כנ"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה