שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן עד · י
ולזה נראה ברור דבת"ח הממונה על הציבור לדון ולהורות ולדרוש. א"א שלא ילמדו ממנו בני עירו שום דבר בהוראה או בחידושי תורה. ובודאי צריכים לקראו רבי. וכאשר כן מנהגן של ישראל בכל תפוצותינו. וממילא שצריך לומר לו שלום עליך רבי ולא סתם שלום עליך וכמש"ל. וכן מוכח ממה שבארנו למעלה שלזה קרא ר"ע לר"ג רבינו לפי שהיה נשיא ומנהיג הדור וכן לענין הוראה נראה פשוט שאסור לתלמיד חכם שבעיר להורות במקום שיש שם רב שקבלוהו עליהם וכנ"ל וע' סי' רמ"ב בדין זה לענין תלמיד חבר ויש להאריך בזה בכמה פרטים אך אכ"מ. וכן ראיתי באיזה תשובות האחרונים שאין להורות במקום רב דמתא: וממילא דה"ה לענין שאילת שלום. ובפרט דפשטות דברי התוס' בברכות דף כ"ז משמע שא"צ שיהי רב מובהק. וכן הבאנו שכן דעת הגאון ר' שכנא זצ"ל. [ולכאורה יש לחלק דרק בזמנם שדברו בלשון יחיד שלום עליך. לזה הוצרכו לומר שלום עליך רבי. אבל אצלינו שאומרים בלשון רבים שלום עליכם. י"ל שא"צ לומר ש"ע רבי. ואין להקשות ע"ז מהא דב"ק ע"ג דקאמר ששאילת תלמיד לרב הוי טפי מרב לתלמיד. וקשה דהא אפשר שיאמר עליכם בלשון רבים. דז"א דאפשר בימיהם לא היה עדיין מנהג זה לומר למי שגדול ממנו בלשון רבים. משא"כ אצלינו. אך באמת ז"א. וכן מוכח מכל הפוסקים שלא חילקו בכך. ומטרדותי ההכרח לקצר]: